ביצה דף מ עמוד א

פרק חמישי

מי שהיו פירותיו בעיר אחרת,

וערבו בני אותה העיר להביא אצלו מפירותיו

- לא יביאו לו, ואם ערב הוא - פירותיו כמוהו.

מי שזמן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות,

אלא אם זכה להם מנותיהם מעיו"ט.

לרב: כרגלי מי שהפקידו לו, ולשמואל: כרגלי המפקיד.

ולאו אמרי שהולכים לטעמם

שרב פסק כחכמים: אם הכניס שורו ברשות והוזק, בעל החצר חייב,

ולשמואל הלכה כרבי: רק משיקבל לשמור.

- דלרב: אפי' כרבי כאן בפירות קיבל שמירה,

ושמואל: אפי' כרבנן: בשור נוח לו שאם יזיקו פטור.

בפירות אין נח לו שפירותיו ברשות חבירו.

והך דאם ערב הוא פירותיו כמוהו. אפי' לרב ביחד לו קרן זוית.

והך דזיכה מנותיהם מעיו"ט. א. כמי שיחד לו קרן זוית. ב. שאני זכה

רחב"ח: תלה בשר בפתח הדלת.

וא"ל ר"ה אם אתה תלית קח ואם הם תלו לך אל תיקח.

אפי' דר"ה תלמיד רב וכמי שהפקידו דכמי שיחד לו קרן זוית דמי.

והקשה שמואל: למה לא יקח, מ"ש שור של פטם דכרגלי כל אדם.

וכן הקשה רבינא: דהלכה כר"ד דכרגלי הרועה וכ"ש כאן.

וכן הקשה ר"א דההבהמה והכלים כרגלי הבעלים.

- אלא שאני רחב"ח דאדם גדול הוא וטרוד בשמועתו,

וה"ק: אם את תלית יש לך סימן ולא הסחת דעתך טול,

ואם הם תלו לך והסחת דעתך אל תיטול.

אין משקין ושוחטין את המדבריות,

אבל משקין ושוחטין את הבייתות.

אלו הן בייתות - הלנות בעיר, מדבריות הלנות באפר.

משקין, שתהא נוחה להפשיטה.

מדבריות שיוצאות בפסח, ונכנסות ברביעה ראשונה.

בייתות שיוצאות ורועות חוץ לתחום, ולנות בתוך התחום.

רבי: מדבריות: שאין נכנסות כלל בימות החמה והגשמים,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום