לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

ביצה דף לז עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מתני' דכרגלי הבעלים - מיירי בשני רועים.

והך דר"ד דהמוסר בהמה לרועה, ביו"ט – כרגלי הרועה,

- היינו ברועה אחד. דיקא מתני'- לבנו או לרועה.

רי"ו: הלכה כרבי דוסא. וכנ''ל ברועה אחד.

ואפי' דהלכה כסתם משנה, הך דכרגלי הבעלים היינו בשני רועים.

שנים ששאלו חלוק אחד בשותפות,

זה לילך בשחרית לביהמ"ד וזה ליכנס בערבית לבית המשתה,

זה שערב עליו לצפון מהלך לצפון כרגלי המערב לדרום.

וזה שערב לדרום מהלך לדרום, כרגלי המערב לצפון.

ואם מצעו את התחום - לא יזיזנה ממקומה.

שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות.

לרב: חבית מותרת ובהמה אסורה. ולשמואל: חבית נמי אסורה.

לרב: יש ברירה והך דבהמה אסורה דינקי תחומין מהדדי.

והקשה ר"כ: דחוששין לתחומין ולא למוקצה - ושתק רב

למעשה: לרבי הושעיא: יש ברירה, ולרבי יוחנן: אין ברירה.

ודווקא בדרבנן, אבל בדאוריתא גם לר''ה אין ברירה

דמת בבית נפתח אחד מהפתחים הוא טמא וכולן טהורים.

חשב להוציאו באחד הפתחים, הוא טמא וכולן טהורים.

ב"ש: רק בחשב קודם שמת, ולב"ה: אף משימות,

ואהך אר"ה: לטהר את הפתחים מכאן ולהבא. ולא למפרע.

ולרי"ו אין ברירה דאחין שחלקו לקוחות הן, ומחזירין זל''ז ביובל

והא דלרי"ו אין ברירה בין בדאורייתא ובין בדרבנן.

כר"י: אין אדם מתנה על שני דברים כאחד.

דא"א להתנות בערב לחכם שבא גם למזרח וגם למערב

אבל בבא לצד אחד אפשר והעמיד רי''ו כשבא מע''ש דאין ברירה

דרש מר זוטרא: הלכה כרבי אושעיא.

שמואל: שור של פטם כרגלי כל אדם, של רועה כרגלי אותה העיר.

וקמ"ל אפי' שמסרו ביו"ט ברשות המשאיל ומסייע לרי"ו -

דהשואל כלי מחבירו מעיו"ט, אפי שנתנו ביו"ט כרגלי השואל.

וביו"ט כרגלי המשאיל. וקמ"ל דאפי' ברגיל ושאיל לאו ברשותו, דשמא ימצא אדם אחר וישאל ממנו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ביצה · הדף היומי היום