ברכות דף ב עמוד ב

פרק ראשון

טהר היום, ולא אדם, דא"כ לימא ויטהר.

במערבא בעו ופשטו: מברייתא, דסימן לדבר צאה"כ דש"מ ביאת שמש הוא 'וטהר' -היום.

והך: דמשהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. - סיפא ודאי פליגא אמתניתין.

רישא ס"ד דלא חלקו דעני וכהן שיעור אחד [ולמסקנא אינו שיעור אחד]

והך: דמאימתי מתחילין לקרות קר"ש בערבית.

לר"מ: משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בער"ש.

וחכ"א: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן,

סימן לדבר צאת הכוכבים.

זכר לדבר מעלות השחר עד צאה"כ' ואומר 'הלילה משמר והיום מלאכה'.

ובהכרח דעני וכהן ב' שיעורין.

דמאימתי מתחילין לקרות שמע בערבית

ר"א: משקדש היום בע"ש.

רי"ה: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן.

לר"מ: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן.

ר"י: הלא כהנים מבע"י טובלים!

ר"ח: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח.

ר' אחאי: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב.

ואי עני וכהן חד שעור הוא -ר"ח היינו רבי יהושע!

אלא ש"מ: שיעור עני לחוד, ושעור כהן לחוד,

ומסתבר: דשיעור עני מאוחר, דאי מוקדם ר"ח היינו ר"א.

ור"מ ענהו: דאבין אשמשות דרבי יוסי דכהרף עין.

א. תרי תנאי אליבא דר"מ. ותרי תנאי אליבא דר"א

ב. רישא לאו ר"א והך דר"א אסוף הזמן דאשמורה ראשונה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום