חולין דף כג עמוד ב

פרק ראשון

כי תבעי- אליבא דבר פדא, דאמר מייתי ומתני, מי אמרינן: איל וכבש מתנה, בבריה לא מתנה, או"ד בבריה נמי מתנה, דאי בריה הוה ליהוי כוליה נדבה? תיקו.

• בעי רבי זירא: האומר הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא שיאור, מהו

שיאור דר"י [ולא לר"מ דחמץ הוא] אלא לר"י אי ספיק הוא ויוצא ממ"נ או"ד בריה הוא ולא יוצא

והך דר"ה: דהאומר הרי עלי לחמי תודה מביא תודה ולחמה, וכיון דאיחייב ליה בתודה ולחמה, הא לא ידע האי גברא אי חמץ הוא דליתי מצה, אי מצה הוא דליתי חמץ!

דאמר הרי עלי חלה לתודתו של פלוני אי יוצא ידי נדרו ויפדו ויפלו דמיהם לתודה אחרת או לא

כשר בפרה פסול בעגלה, כשר בעגלה פסול בפרה:

ת"ר: פרה - בשחיטה כשרה, בעריפה פסולה, עגלה - בעריפה כשרה, בשחיטה פסולה;

נמצאת כשר בפרה פסול בעגלה, כשר בעגלה פסול בפרה.

• 'ושחט וחוקה' דלא לימא ק"ו מעגלה שהוכשרה בעריפה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום