חולין דף כה עמוד ב

פרק ראשון

• ואלו הן גולמי כלי מתכות: כל שעתיד לשוף, לשבץ, לגרר, לכרכר, להקיש בקורנס,

מחוסר כן או אוגן או אוזן - טהור, מחוסר כסוי - טמא.

רי"ו אמר: הואיל ולכבוד עשויין; ונפק"מ בכלי עצם דככלי עץ

רב נחמן אמר: הואיל ודמיהן יקרים. ולטעמיה ונפק"מ בכלי עצם ככלי מתכות דמו

מכלל דכלי עצם מקבלי טומאה

כריבשריב"ב: ד'וכל מעשה עזים תתחטאו' להביא דבר הבא מן העזים מן הקרנים ומן הטלפים,

'וכל מעשה' לשאר בהמה וחיה

'עזים' פרט לעופות:

החייב בשקדים המרים פטור במתוקים, החייב במתוקים פטור במרים:

ת"ר: שקדים המרים - קטנים חייבין, גדולים פטורין, מתוקים - גדולים חייבין, קטנים פטורין;

ריב"י מאביו: זה וזה לפטור, ואמרי לה: זה וזה לחיוב.

אמר רבי אלעא: הורה רבי חנינא בצפורי כדברי האומר זה וזה לפטור.

ולמ"ד זה וזה לחיוב - גדולים חזו למתקן ע"י האור

התמד, עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה,

משהחמיץ - ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה.

האחין השותפין, כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה,

כשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון:

מתני' לא ר"י ולא רבנן! - דתניא: המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור, ור"י מחייב

אי רבנן אע"ג שהחציץ אי ר"י אע"ג דלא החמיץ

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום