חולין דף כח עמוד ב

פרק שני

ואמר רבא: איך נעשה אי נשחוט ואח"כ נבדוק שמא במקום נקב שחט

ואי נבדוק ואח"כ נשחוט, האמר רבה: וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים!

א"ל רב יוסף בנו: נבדוק לקנה מבחוץ ונשחוט לקנה ויכשירו, ואח"כ הדר יקחו כל הושט ויהפכוהו ויבדקהו,

רבא: חכים יוסף ברי בטרפות כר' יוחנן; - אלמא אחד דקאמר, או האי או האי.

אר"ח: לא אר"י אלא בעוף, הואיל וצולהו כולו כאחד, אבל בהמה כיון דמנתחה אבר אבר לא צריך.

והכי צריך למיתני בר"י עד שינקב את הוורידין והך עד שישחוט היינו עד שינקוב בשעת שחיטה

• והך דלר"י וורידין בשחיטה, הצ"ל וורידין צריך לנקבן בשעת שחיטה

והק"ל לר"י: מאחר שלא הוזכרו וורידין אלא להוציא מהן דם, מ"ל לנקבן בשחיטה מ"ל לנקבן שלא בשחיטה;

והוא סבר: בשעת שחיטה אתי דם דחיים, שלא בשעת שחיטה לא אתי דם דקריר.

• בעי ר' ירמיה: וורידין לרבי יהודה, שהה בהן דרס בהן, מהו?

א"ל ההוא סבא: הכי אר"א [או להיפך] אבל לרי"ו: מנקבן בקוץ והן כשרין.

ת"כ דר"ח: שחט שני חצאי סימנין בעוף - פסול, ואצ"ל בבהמה;

ר"י אומר: בעוף עד שישחוט את הוושט ואת הוורידין.

אתמר רב אמר: מחצה על מחצה כרוב, הכי א"ל רחמנא למשה: לא תשייר רובא;

רב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב, הכי א"ל רחמנא למשה: שחוט רובא.

• והך דחצי אחד בעוף, ואחד וחצי בבהמה - שחיטתו פסולה;

אין להוכיח דאפשר דפסול מדרבנן דלמא לא אתי למעבד פלגא

• והך דאר"ק חלקו לשנים והן שוין - שניהם טמאין, לפי שאי אפשר לצמצם;

הך דאם אפשר לצמצם טהורין – כר"פ דתרי רובי בחד מנא ליכא

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום