חולין דף ל עמוד ב

פרק שני

א"ל ר"א תני: אין חוששין שמא ידרוסו זה על זה.

ר"א והך דשחט את הוושט למטה ואת הקנה למעלה, או את הוושט למעלה ואת הקנה למטה - שחיטתו כשרה היינו בשחיטה העשויה כקולמוס[אלכסון]

• אותו שור שנמצא בב' וג' מקומות עלה רישב"מ שקל משופרי שופרי,

- א"ל רבי זירא: למדתנו רבינו, משנתינו בשני סכינין וב' בני אדם.

אריא"ר: החליד את הסכין בין סימן לסימן ופסקו - פסולה, תחת העור - כשרה.

וקמ"ל? דתנינא: או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו, רבי ישבב: נבלה, ר"ע: טרפה!

אי ממתני', ה"א: ה"מ מלמטה למעלה דלא קעביד כדרך שחיטה, אבל מלמעלה למטה דעביד כדרך שחיטה אימא שפיר דמי, קמ"ל.

• תחת העור - כשרה, בי רב אמרי: תחת העור איני יודע.

• איבעיא להו: לבי רב דאמרי תחת העור איני יודע, תחת מטלית, מהו? תחת צמר מסובך, מהו? תיקו.

• בעי רב פפא: החליד במיעוט סימנים, מהו? תיקו:

השוחט ב' ראשין כאחד - שחיטתו כשרה.

שנים אוחזין בסכין ושוחטים, אפילו אחד למעלה ואחד למטה - שחיטתו כשרה.

התיז את הראש בבת אחת - פסולה.

היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת, אם יש בסכין מלא צואר - כשרה.

היה שוחט והתיז ב' ראשין בבת אחת, אם יש בסכין מלא צואר אחד - כשרה;

בד"א - בזמן שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך, אבל אם הוליך והביא, אפי' כל שהוא, אפי' באיזמל - כשרה:

מה"מ: משמואל, ד'חץ שחוט לשונם מרמה דבר'.

תדר"י: 'ושחט' אין ושחט אלא ומשך, וכן אומר: זהב שחוט, ואומר 'חץ שחוט לשונם מרמה דבר': ואומר – דלא לימא זהב שחוט שנטווה כחוט הוא חץ שחוט לשונם.

רבא בדיק גירא מפגימה לריב"ת, ושחט העוף תוך כדי שפרח

ולא עביד חלדה דחזיק הנוצה שסביב הצוואר כרותה, וקיים כיסוי הדם שהיה 'מזמין' לכל עפר הבקעה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום