חולין דף ל עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"ל אביי: לאו אתמר עלה, ארבב"ח מרי"ו: זו דברי ררבר"ש סתימתאה,

אבל חכ"א: ב' שוחטים זבח אחד!

ולראבר"ש נמי לפלוג, כגון דשחט חד גברא בשני סודרים, דסודר קמא לא מטמא וסודר בתרא מטמא!

אלא, בפסולא דפרה מיירי, בהכשרה לא מיירי.

• מתיב ראב"א: ובמועד, לשמו - פטור, שלא לשמו - חייב;

והוינן בה, טעמא דשלא לשמו, הא סתמא פטור, ואמאי פטור? פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא!

ש"מ: פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה!

ואמר רחב"ג נזרקה מפי חבורה ואמרו: הב"ע כגון שהיו בעלים טמאי מתים דנדחין לפסח שני, דסתמא לשמו קאי, והאי הוא דבעי עקירה, הא אחר לא בעי עקירה;

אא"ב ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף, איפסיל מתחלת שחיטה, אלא א"א אינה לשחיטה אלא בסוף, כיון דשחט ביה פורתא אידחי ליה מפסח, אידך כי שחיט שלמים שחיט!

א"ל אביי: נהי דאידחי ליה מפסח, מדמי פסח מי אידחי;

וכי תימא בעי העמדה והערכה, והתנן: שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת - הרי היא כחיה לכל דבריה.

• אריא"ר: השוחט בשנים ושלשה מקומות שחיטתו כשרה,

כשאמרתי לפני שמואל אמר לי: בעינן שחיטה מפורעת וליכא.

ואף רשב"ל אמר הכי דמנין לשחיטה שהיא מפורעת? שנא': חץ שחוט לשונם מרמה דבר.

• מתיב ר"א: ב' אוחזין בסכין ושוחטין, אפילו אחד מלמעלה ואחד מלמטה - שחיטתו כשרה;

אמאי? והא ליכא שחיטה מפורעת[נכרת ממקום אחד]

א"ל רי"ר: משנתינו - בסכין אחד ושני בני אדם.

א"ל רבי אבא: אי הכי, היינו דתני עלה: אין חוששין שמא יטרפו זה על זה, אי בשתי סכינין ושני בני אדם - שפיר, דמהו דתימא: ליחוש דלמא סמכי אהדדי, והאי לא אתי למעבד רובא והאי לא אתי למעבד רובא, קמ"ל דאין חוששין,

אלא אי בסכין אחת ושני בני אדם, האי אין חוששין שמא יטרפו זה על זה שמא ידרוסו זה על זה מיבעי ליה!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום