חולין דף כט עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• והך דשחט חצי גרגרת ושהה בה כדי שחיטה אחרת וגמרה - שחיטתו כשרה;

ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב, איטרפא לה! לאו בבהמה אלא בעוף ומהני ממ"נ אי מחצה על מחצה כרוב הא מהני ואי לא הא לא הטריפה

• אלא יקשה מהך דהרי שהיה חצי קנה פגום, והוסיף עליו כל שהוא וגמרו - שחיטתו כשרה;

ואמר רבא: שאני לענין טרפה, דבעינן רוב הנראה לעינים.

ודחאו אביי: דאי בטריפה דבמשהו בעי' רוב הנראה לעיניים כ"ש בשחיטה דבעי' רוב הנראה לעינים

אלא דכולי עלמא - מחצה על מחצה אינו כרוב,

וכי איתמר דרב ודרב כהנא - לענין פסח אתמר, הרי שהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים - רב אמר: מחצה על מחצה כרוב, ורב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב.

וטעמא דרב 'דאיש איש כי יהיה טמא לנפש', איש נדחה ואין ציבור נדחין.

א. רוב אחד בעוף, ורוב שנים בבהמה - שחיטתו כשרה:

תנינא חדא זימנא: רובו של אחד כמוהו!

אמר רב הושעיא: חדא בחולין וחדא בקדשים.

וצריכא, דאי אשמועינן חולין, התם הוא דסגי ברובא, דלאו לדם הוא צריך,

אבל קדשים דלדם הוא צריך, אימא לא תיסגי ברובא עד דאיכא כוליה;

ואי אשמעי קדשים, משום דלדם הוא צריך, אבל חולין דלדם א"צ אימא בפלגא סגי ליה, קמ"ל.

הי בחולין והי בקדשים?

• אר"כ: מיסתברא רישא בחולין וסיפא בקדשים, מדקתני השוחט, ואי ס"ד רישא בקדשים, המולק מיבעי ליה.

והך דסיפא בקדשים, איידי דסליק מבהמה תנא נמי שחיטתו כשרה,

אלא רישא על עוף קאי, אי ס"ד בקדשים, המולק מיבעי ליה.

• רשב"א: רישא בחולין מהכא, דקתני אחד בעוף, ואי ס"ד בקדשים, הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנים.

אלא מאי? סיפא בקדשים, רוב אחד בעוף, הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנין!

רוב אחד: רוב כל אחד ואחד, ובדין הוא דליתני רוב שנים, כיון דאיכא חטאת דסגי ליה בחד סימן, מש"ה לא פסיקא ליה.

• ר"פ: רישא בחולין מהכא, דר"י אומר: עד שישחוט את הורידין, ופליגי רבנן עליה;

אי בחולין - שפיר, אלא אי אמרת בקדשים, אמאי רבנן פליגיהא הוא עצמו לדם הוא צריך.

• רב אשי אמר: סיפא בקדשים מהכא, דקתני: השוחט שני ראשין כאחד - שחיטתו כשרה;

אי אמרת בקדשים היינו דלכתחלה לא, משום דרב יוסף: 'תזבח' שלא יהא שנים שוחטים זבח אחד, 'תזבחהו' - שלא יהא אחד שוחט שני זבחים,

ואר"כ: 'תזבחהו' כתיב, אלא אי אמרת בחולין, אפילו לכתחלה נמי.

• ואף רשב"ל סבר: רישא בחולין וסיפא בקדשים דאשב"ל: מאחר ששנינו רובו של אחד כמוהו, למה שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה? לפי ששנינו: הביאו לו את התמיד, קרצו ומירק אחר שחיטתו על ידו, יכול לא מירק יהא פסול?

לכך שנינו: רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום