חולין דף כט עמוד ב

פרק שני

אמר מר: יכול לא מירק יהא פסול?

א"כ הו"ל עבודה באחר, ותניא: כל עבודת יוה"כ אינן כשרות אלא בו!

ה"ק: יכול יהא פסול מדרבנן? דסד"א איכא פסול מדרבנן, לכך שנינו: רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה. ואפי' דפסולה דרבנן מצוה למרק:

ארשב"'ל מלוי סבא: אינה לשחיטה אלא בסוף, ורי"ו אמר: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף.

רבא: הכל מודים, היכא דשחט סימן אחד עכו"ם וסימן אחד ישראל שהיא פסולה, שהרי נעשה בה מעשה טרפה ביד עכו"ם,

בעולת העוף נמי היכא דמליק סימן אחד למטה וסימן אחד למעלה - פסולה, שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף למטה,

לא נחלקו אלא כגון ששחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים,

למ"ד ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף - מיחייב, למ"ד אינה לשחיטה אלא בסוף - לא מיחייב.

א"ל רבר"ש: מר לא אמר הכי, ומנו? רב יוסף, היכא דשחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים נמי פסול, שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף בחוץ,

לא נחלקו אלא כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרו בפנים, למ"ד ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף - מיחייב, למ"ד אינה לשחיטה אלא בסוף - לא מיחייב.

מתיב רבי זירא: כל העסוקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים ופוסלין אותה במלאכה אחרת,

אירע בה פסול בשחיטתה, בין קודם פסולה בין לאחר פסולה - אינה מטמאה בגדים,

בהזאתה קודם פסולה - מטמאה בגדים, לאחר פסולה - אינה מטמאה בגדים;

ואי אמרת ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף, לפלוג נמי בשחיטתה,

אירע בה פסול בשחיטה קודם פסולה - מטמאה בגדים, לאחר פסולה - אינה מטמאה בגדים!

• רבא: נתקלקלה שחיטה קאמרת? שאני התם, דאגלאי מלתא למפרע דלאו שחיטה היא כלל.

רבא: הך קשיא לי דלמ"ד אינה לשחיטה אלא בסוף, לפלוג בהכשרה דפרה, כגון דשחטוה בתרי גברי, דגברא קמא לא מטמאה וגברא בתרא מטמאה!

• רב יוסף: תרי גברי בחד זיבחא קאמרת? בר מיניה דההוא, דתנינא: 'תזבח' שלא יהו שנים שוחטין זבח אחד,

'תזבחהו' - שלא יהא אחד שוחט שני זבחים, ואר"כ: תזבחהו כתיב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום