חולין דף לא עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

דלמא ביושב ומצפה עסקינן אימתי יתלש הגל, וכלים דומיא דאדם דבעי כוונה

וקמ"ל דלא גזרינן משום חרדלית של גשמים או ראשין אטו כיפין

ומנא תימרא דלא מטבלינן בכיפין? דתנן: מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, שאין מטבילין באויר.

אלא חולין דלא בעי כוונה מדתנן: פירות שנפלו לתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות ופירות אינן בכי יותן, ואם בשביל שיודחו - ידיו טהורות ופירות בכי יותן.

• איתיביה רבא לרב נחמן: טבל לחולין והוחזק לחולין - אסור למעשר;

- ה"ק: אע"פ שהוחזק לחולין - אסור למעשר.

והך דטבל ולא הוחזק - כאילו לא טבל היינו למעשר אבל טבל לחולין

הוא סבר דמדחי ליה, נפק דק ואשכח, דתניא: טבל ולא הוחזק - מותר לחולין ואסור למעשר.

• א"ל אביי לרב יוסף: לימא תיהוי תיובתא דרי"ו מהא!

א"ל: רי"ו אמר כריוב"י ד'וכובס' 'שנית' מקיש תכבוסת שניה לתכבוסת ראשונה, דלדעת;

אי מה להלן בעינן דעת כהן, אף כאן בעינן דעת כהן? ת"ל: 'וטהר', מכל מקום.

מתקיף רשב"א: דמי ארי"ו הכי: הלכה כסתם משנה, ותנן: נפלה סכין ושחטה, אע"פ ששחטה כדרכה - פסולה;

והוינן בה: טעמא דנפלה, הא הפילה הוא - כשרה ואע"ג דלא מיכוין!

ואמרינן: מאן תנא דלא בעי כוונה לשחיטה? - רבא: רבי נתן היא!

בשחיטה אפילו רבי יונתן בן יוסף, מדגלי רחמנא מתעסק בקדשים פסול, מכלל דחולין א"צ כוונה.

ורבנן? נהי דלא בעינן כוונה לזביחה, לחתיכה בעינן.

- רבא: בהא זכנהו רבי נתן לרבנן, דלא כתיב 'וחתכת' אלא וזבחת,

אי בעי' כוונה לחתיכה, אפילו לזביחה נמי ליבעי, אי לא בעינן כוונה לזביחה, לחתיכה נמי לא ליבעי.

ה"ד נדה שנאנסה וטבלה? אי דאנסה חבירתה ואטבלה, כוונה דחברתה כוונה מעלייתא היא!

- ועוד, בתרומה נמי אכלה דתנן: החרשת, והשוטה, והסומא, ושנטרפה דעתה, אם יש להן פקחות מתקנות אותן - אוכלות בתרומה!

- א"ר פפא: לר' נתן - שנפלה מן הגשר, ולרבנן - שירדה להקר.

• רבא: שחט פרה ושחט בהמה אחרת עמה - לדברי הכל פסולה;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום