חולין דף לג עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה או לא?

עד כאן לא איבעיא לן אלא לטהרה מידי נבלה, אבל באכילה אסורה.

• א"ל ראב"ר לרבינא: דלמא לעולם לא הדר ביה, ור"ז לדבריו דרבא קאמר וליה לא סבירא ליה.

אראב"י ש"מ מדרשב"ל: מזמנין ישראל על בני מעיים, דבשחיטה תליא מילתא, ושחיטה מעלייא אישתרי

ואין מזמנין עכו"ם על בני מעיים דבנחירה סגי להו ובמיתה תליא מילתא, הני כאבר מן החי דמו.

• אר"פ: כשישבתי לפני ראב"י ושאלתי: אם יש מותר ישראל ואסור לעכו"ם

ולא אמרי ליה, דאמינא הא טעמא קאמר.

תניא דלא כראב"י: הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה, חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה, וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו, אחד עכו"ם ואחד ישראל מותרין בו.

מסייע לראב"א מריצב"א: הרוצה שיבריא, חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה, וממתין לה עד שתצא נפשה, ועכו"ם וישראל מותרין בו:

השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרים,

ונאכלין בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם;

ר' שמעון אומר: הוכשרו בשחיטה:

טעמא דלא יצא מהן דם, הא יצא מהן דם - אין נאכלים בידים מסואבות, אמאי? ידים שניות הן, ואין שני עושה שלישי בחולין!

א. והא לא מיירי בקדשים דקתני חיה

ב. בקדשים לדם הוא צריך!

ג. רחב"א מרי"ו: דם קדשים אינו מכשיר ד'על הארץ תשפכנו כמים שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

ד. בקדשים כשלא יצא מהם דם לא מתכשרי, ואפ"ה: חיבת הקדש מכשרתן!

א. ר"נ מרב"א: הכא בחולין שלקחן בכסף מעשר עסקינן, ודלא כר"מ דאמר דהטעון ביאת מים מד"ס מטמא את הקודש ופוסל התרומה ומותר בחולין ובמעשר, וחכמים אוסרים במעשר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום