חולין דף לב עמוד ב
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ורמינהי, אלו טרפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת!
וא"א לומר כרבא: דכאן ששחט ולבסוף פסק- נפסלה בשחיטה, וכאן שפסק ולבסוף שחט שדבר אחר גרם לפסול
דהא תני שחט את הוושט ופסק הגרגרת, פסק הגרגרת ואח"כ שחט הוושט - נבלה!
וא"א לומר וכבר שחט את הוושט מעיקרא. א. דהיינו קמייתא ב. הא תנן ואח"כ
ב. אלא אמר רבא: אלו אסורות קתני, ויש מהן נבלות ויש מהן טרפות.
ולא חשבי' דחזקיה: דעשאה גיסטרא - נבלה! ולא דר"א דנטלה ירך וחלל שלה - נבלה!
דנבלה דמטמאה מחיים לא קתני.
ג. רשב"ל: כאן ששחט במקום חתך, כאן ששחט שלא במקום חתך;
שחט במקום חתך - נפסלה בשחיטה, שלא במקום חתך - כי דבר אחר גרם לה ליפסל דמיא.
והך דרשב"ל: שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה - כשרה;
אלמא כמאן דמנחא בדיקולא דמיא וה"נ כאן
- אלא ארחב"א מרי"ו ל"ק: כאן קודם חזרה, כאן לאחר חזרה, ומשנה לא זזה ממקומה.
• גופא ארשב"ל: שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה - כשרה.
רבא: לא ארשב"ל אלא בריאה, הואיל וחיי ריאה תלויה בקנה, אבל בבני מעיים לא.
• מתקיף רבי זירא: מאחר שנולדו בה סימני טרפה התרת, מ"ל בריאה מ"ל בבני מעיים!
והדר בה ר"ז דבעי רבי זירא: ניקבו בני מעיים בין סימן לסימן, מהו? מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה או לא?
ואמרינן, לאו היינו דבעי אילפא: הוציא עובר את ידו בין סימן לסימן, מהו?
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום