כתובות דף צג עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. וכן שלשה שהטילו.

• שמואל: שנים שהטילו לכיס, זה מנה וזה מאתים -השכר לאמצע.

רבה: מסתברא מילתיה דשמואל - בשור לחרישה ועומד לחרישה,

אבל בשור לחרישה ועומד לטביחה זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו,

ורה''מ: אפילו שור לחרישה ועומד לטביחה - השכר לאמצע.

• ואין להקשות מדשנים שהטילו לכיס, זה מנה וזה מאתים - השכר לאמצע,

דאף לרבה מיירי בשור לחרישה ועומד לחרישה.

אבל בעומד לטביחה זה וזה נוטלים לפי מעותיו

וה"נ בסיפא ה'ק -ה"מ בשור לחרישה ועומד לחרישה אבל בעומד לטביחה נעשה כמי שלקח זה בשלו וזה בשלו ונתערבו, זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו.

• תנן: וכן שלשה שהטילו לכיס, פחתו או הותירו כך הן חולקין; אין להקשות מכאן על שמואל-

דהך 'הותירו' היינו זוזים חדשים,

'ופחתו' היינו שנפסלה המטבע וראויה צורתה לרפואה,

- ובאמת לשמואל אם פחתו או הותירו ממש השכר לאמצע

מי שהיה נשוי ד' נשים ומת - הראשונה קודמת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית, וראשונה נשבעת לשניה, ושניה לשלישית, ושלישית לרביעית, והרביעית נפרעת שלא בשבועה;

בן ננס: וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת? אף היא לא תפרע אלא בשבועה.

היו יוצאות כולן ביום אחד כל הקודמת לחברתה אף שעה אחת זכתה

וכך היו כותבין בירושלים שעות.

היו כולן יוצאות בשעה אחת, ואין שם אלא מנה - חולקות בשוה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום