כתובות דף צו עמוד א

פרק אחד עשר

• איבעיא: ניזונת תנן - וכאנשי גליל, ולא סגי דלא יהבי לה,

או"ד הניזונת תנן כאנשי יהודה, ואי בעו לא יהבי לה?

אין להוכיח דהניזונת תנן מהא ד'מציאת אלמנה לעצמה' ולא ליתומים שאינם מחוייבים כבעל.

- דדוקא בבעל גזרי משום איבה משא"כ ביתומים,

• ריב"ח: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו.

• ריב"ל: כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת מנעל. [שיחשבוהו ע"כ]

רבא: לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו, אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה.

רב אשי: ובמקום שאין מכירין אותו גם, דווקא בדלא מנח תפלין, אבל מנח תפלין לא,

• מרי"ו: כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד, שנא': 'למס מרעהו חסד'.

רנב"י: אף פורק ממנו יראת שמים, -'ויראת שדי יעזוב'.

• ר"א: אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה, מה שתפסה תפסה. ותנ"ה.

וכן מעשה בכלת ר' שבתי שתפסה שק מלא מעות, ולא היה כח ביד חכמים להוציא מידה.

• רבינא: ולא אמרן אלא למזוני, אבל לכתובה - מוציאים מינה.

• רב אשי חלק: דמ"ש מזונות מכתובה דלא גובים ממטלטלים אלא למזוני וה"ה לכתובה,

• ריב"נ לרבינא: כך אמרינן בשם רבא כמותך [למזונות ולא לכתובה.

• רי"ו מריב"ז: אלמנה ששהתה שתים ושלש שנים ולא תבעה מזונות - איבדה מזונות.

'שתים' בעניה או בפרוצה. ו'שלוש' בעשירה או בצנועה,

רבא: לא אמרן אלא למפרע, אבל להבא יש לה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום