כתובות דף צח עמוד א

פרק אחד עשר

מעשה באשה שתפסה כוס מכסף בכתובתה, ותבעה מזונות

ופסק רבא ליתמי שיביאו לה מזונות,

דהכל ס"ל כרבנן דמקצת כסף ככל כסף ולא כר"ש

שלח רבד"ר לרב יוסף: מוכרת שלא בב"ד, צריכה שבועה או לא?

ולא שאל על הכרזה דס"ל אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה כלום ובהכרח בדאכרוז ושמה לעצמה, אבל לאחר מה שעשתה עשתה, [דאל"ה ברור דלא מהני]

ודחהו רב יוסף דאכתי יאמר לה מי שם לך כאותו שהפקידו אצלו מספוא של יתומים ושם לעצמו בד' מאות זוז התייקר ונעמד בו' מאות, וא"ל ר"א מאן שם לך?

והלכתא: צריכה שבועה ולא הכרזה.

אלמנה שהיתה כתובתה מאתים, ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה - נתקבלה כתובתה.

היתה כתובתה מנה, ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל,

אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין - מכרה בטל;

רשב"ג: לעולם מכרה קיים, עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין, ובגנה בת חצי קב, וכר"ע בית רובע.

היתה כתובתה ארבע מאות זוז, ומכרה לזה במנה ולזה במנה, ולאחרון יפה מנה ודינר במנה,

של אחרון - בטל, ושל כולן - מכרן קיים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום