לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

כתובות דף צט עמוד א

פרק אחד עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. אין להוכיח מד'היתה כתובתה מנה, ומכרה שוה מנה ודינר במנה – 'מכרה בטל', ומיירי במכרה שווה מנה ודינר במנה,

והך 'אף דמתני' היינו אף אומרת אחזיר הדינר ליורשים בקרקע,

- רהבדר"נ שם מה שמכרה בטל דמיירי בדאוזיל [וחשבה שמכרה שוה מנה ודינר]

• ואף דכבר אשמעי' מסיפא דאוזיל דהיתה כתובתה ד' מאות זוז, מכרה לזה במנה ולזה במנה, ולאחרון יפה מנה ודינר במנה, של אחרון - מכרה בטל, ושל כולן - מכרן קיים.

- מ"מ רישא וסיפא בהוזל וסיפא קמ"ל דוקא בהוזל בדיתמי אבל בשלה מכרה קיים,

• ולא יכלנו ללמוד דין זה מרישא דמכרה שוה מנה במאתים או להיפך נתקבלה כתובתה, דדוקא שם שהסתלקה לגמרי משא"כ כאן בסיפא קמ"ל דלא גזרי' מנה ראשון אטו מנה אחרון

וא"ד: ביקש חצי כור ומכר כור ודאי מוסיף על דבריו הוא,

ובעי בא"ל מכור כור ומכר חצי כור אי מוסיף על דבריו דאילו לא היה צריך הכסף לא מצי הדר,

או"ד לא ניח"ל למכור פעמיים שני חצאים ולהרבות בשטרות

• אין להוכיח: נתן לו דינר של זהב ואמר לו הבא לי חלוק, והלך והביא לו בשלש חלוק ובשלש טלית,

- שניהם מעלו ואי שליח מעביר על דבריו הוא במה מעל,

דהב"ע: שהביא שוה שש בשלש. ושליח מעל על הטלית שקנה

וסיפא דר"י: אף בזה בעה"ב לא מעל, מפני שיכול לומר חלוק גדול הייתי מבקש ואתה הבאת לי חלוק קטן ורע- בדמים דא"ל אילו היית מביא בשש כ'ש שהיה שווה י"ב.

ודיקא שזה הטעם דהא מודה ר"י בקטנית ששניהם מעלו, שהקטנית בסלע וקטנית בפרוטה ש"מ.

ומיירי במקום שאין נמכר בשומא אלא קטנית קטנית בפרוטה.

• אין להוכיח מ'דהיתה כתובתה ד' מאות זוז, מכרה לזה במנה ולזה במנה, ולאחרון יפה מנה ודינר במנה,

של אחרון בטל, ושל כולן מכרן קיים - כדרשבדר"א: בקטיני,

• פשיטא, אמר לאחד ולא לשנים - האמר לאחד ולא לשנים,

א"ל לאחד סתמא, -ר"ה: לאחד - ולא לשנים,

ר"ח ורבר"ה: לאחד ואפילו לשנים, לאחד ואף למאה.

הזדמן ר"נ לסורא ועלה לר"ח ורבר"ה כששאלוהו לזה,

א"ל לאחד-ואף לשנים, לאחד-ואפילו למאה.

אמרו לו: אף דטעה שליח?- ואמר להם שלא דיבר בכה"ג שטעה שליח,

אמרו לו והאמר מר: אין אונאה לקרקעות,

וענם דה"מ כשטעה בעה"ב אבל טעה שליח שלחתיך לתקן ולא לקלקל

כדחזי' דתנן: האומר לשלוחו צא ותרום - תורם כדעת בעה"ב,

ואם אינו יודע דעתו של בעה"ב תורם בבינונית אחד מנ',

פיחת עשרה או הוסיף עשרה - תרומתו תרומה,

ואילו גבי בעה'ב תניא: תרם ועלה בידו אפילו אחד מכ' תרומתו תרומה.

אין להוכיח מדהיתה כתובתה ד' מאות זוז, מכרה לזה במנה ולזה במנה, ולאחרון שוה מנה ודינר במנה, של אחרון - בטל, ושל כולן - מכרן קיים! – כרשבדר"א בשדות קטנים שאינם סמוכים

שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות - מכרן בטל;

רשב"ג: מכרן קיים, דא"כ, מה כח בית דין יפה.

אבל אם עשו אגרת בקורת ביניהן,

אפילו מכרו שוה מנה בר' או שוה ר' במנה מכרן קיים

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום