לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

כתובות דף קב עמוד ב

פרק שנים עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר"ג מרב: כמה אתה נותן לבנך\ בתך כך וכך, עמדו וקידשו - קנו, הן הן הדברים הנקנים באמירה.

לא רק בנערה שבאה הנאה לידו אף בבוגרת באותה הנאה דקמיחתני אהדדי גמרי ומקני להדדי.

רב אשי: דברים הללו לא ניתנו ליכתב והך דמתני' דהפקחין היו כותבין היינו אומרים.

וקרי לאמירה כתיבה כדתנן הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך, ותר"ח: האומר לאשתו.

א. והך ד'אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם', הא מדעת שניהם כותבין,

לא שטרי פסיקתא אלא שטרי אירוסין ממש, כדר"פ ור"ש כתבו לשמה ושלא מדעתה אינה מקודשת [לר"פ ולרבינא מקודשת]

ב. והך דמתו - בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין, והיא ניזונת מנכסים משועבדים, מפני שהיא כבע"ח,

- מיירי בשקנו מידו. ואף בנות בשקנו לזו ולא קנו לזו דישנם בתנאי ב"ד, אימר צררי התפיס,

משא"כ היא שאינה בתנאי ב"ד מהני לה קנין,

ב. לא יאמר הראשון לכשתבוא אצלי אזונה אלא מוליך לה.

ר"ח: זאת אומרת, בת אצל אמה. [גדולה וקטנה]

ואין לומר דבקטנה עסקי ומשום מעשה שהיה, דמי שמת והניח בן קטן לאמו, יורשי האב אומרים יגדל אצלנו, ואמו אומרת יגדל אצלי - מניחין אותו אצל אמו ולא אצל הראוי ליורשו, מעשה היה ושחטוהו ער"ה!

- דא"כ ליתני למקום שהיא ומאי למקום שאמה, ש"מ.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום