כתובות דף קג עמוד ב

פרק שנים עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"ל: לחכמי ישראל אני צריך, נכנסו אצלו חכמי ישראל.

א"ל: אל תספדוני בעיירות,

והושיבו ישיבה לאחר ל' יום; שמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא, חנינא בר חמא ישב בראש.

• אל תספדוני בעיירות.

סברו שהוא משום טרחא אך כשראו שמספידים אותו בכרכים והכל מגיעים הבינו דמשום יקרא אמר,

• הושיבו ישיבה לאחר ל' יום.

דלא עדיפנא ממשה רבינו, -ד'ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב ל' יום, ל' יום ספדו ביום ובלילה מכאן ואילך ספדו ביום וגרסו בלילה, או ספדו בלילה וגרסו ביום, עד שספדו י"ב חודש.

ביום שנפטר רבי,

יצאה ב"ק ואמרה כל שהיה באשכבתיה דרבי מזומן לחיי העוה"ב.

כובס שבא כל יום לבית רבי ובאותו היום לא בא כששמע כן עלה לגג והפיל עצמו לארץ ומת,

-יצתה בת קול ואמרה: אף אותו כובס מזומן לחיי העוה"ב.

• שמעון בני חכם.

ה"ק אף על פי ששמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא.

לוי: צריך לומר? ארשב"ר: צריכא לך ולצלעיתך [מאותה קידה דאיטלע].

ד'ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור'.

ומה שהקשה: דר"ג אינו ממלא מקום אבותיו כאחיו שחכם ממנו,

ולרבי בחכמה אינו כמוהו, אבל ביראת חטא ממלא מקום אביו,

• חנינא בר חמא ישב בראש.

לא קיבל רחב"ח, שר' אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה ומשום כך ישב בראש, ור"ח ישב בחוץ שלא היה נכפף אליו, אבל לוי משום כבוד ר"ח ישב אצל רב"ח בחוץ,

וכשמת רבי אפס נתמנה ר"ח ולא היה ללוי אצל מי לישב, בא לבבל, [שר"ח לא היה גדול ממנו בחכמה ובשנים]

וזהו שאמרו לרב: אדם גדול נזדמן לנהרדעא ומטלע,

ודרש כלילא שרי דאין דרך נשים חשובות להסירה,

רב: ש"מ נפטר רבי אפס, וישב ר"ח ברישא ולא היה ללוי אצל מי לשבת והגיע, וידע שלא ר"ח נפטר א. דלוי כייף לר' אפס

ב. כיוון שרבי אמר: שרב"ח ישב בראש, בהכרח שכך יהיה ד'ותגזר אומר ויקם לך'. ור"ח לא היה שכבר נפטר,

והך דר"ח אני ראיתי קברו של רבי והורדתי עליו דמעות! איפוך.

והך דאר"ח: אותו היום שמת רבי בטלה קדושה! איפוך.

כשחלה רבי נכנס ר"ח ומצאו בוכה א"ל: רבי מפני מה אתה בוכה?

והתניא: מת מתוך השחוק סימן יפה לו, מתוך הבכי סימן רע לו;

פניו למעלה - סימן יפה לו, פניו למטה - סימן רע לו;

פניו כלפי העם - סימן יפה לו, כלפי הכותל - סימן רע לו;

פניו ירוקין - סימן רע לו, פניו צהובין ואדומים - סימן יפה לו;

מת בע"ש - סימן יפה לו, במוצ"ש - סימן רע לו;

מת בערב יוהכ"פ - סימן רע לו, במוצאי יוהכ"פ - סימן יפה לו;

מת מחולי מעיים - סימן יפה לו, מפני שרובם של צדיקים מיתתן בחולי מעיים! א"ל: אנא אתורה ומצות בכינא!

אב"א: איפוך

ואב"א: לא תיפוך, ור"ח עסוק במצות היה ורבי סבר לא אפגריה.

כשהתווכחו רח"נ ור'ח,

א"ל ר"חנ לר"ח: איתי אתה מתווכח שאם ח"ו נשתכחה תורה מישראל, מחזירנה מפלפולי!

א"ל ר"ח: אנא עשיתי שלא תשתכח תורה מישראל, שאני מביא כותנה ושוזרה למכמורת וצד לצוד צביים ומאכים בשרם ליתומים, ומתקן מעורותיהם מגילות והולך לעיר דאין בה מקרי דקדקי, וכותב חמשה חומשי תורה לחמשא ינוקי, ומתנינא ששה סידרי לששה ינוקי, לכל חד אומר שישנה סדרו לחברו. והיינו דרבי: כמה גדולים מעשה חייא.

א"ל ר"ש ב"ר: אפילו ממך? א"ל: כן.

א"ל ריב"י: אפילו מאבא? א"ל: חס ושלום, לא תהא כזאת בישראל.

א"ל: לבני קטן אני צריך, נכנס ר' שמעון, מסר לו סדרי חכמה.

א"ל: לבני גדול אני צריך, נכנס ר"ג, ומסר לו סדרי נשיאות.

א"ל: בני, נהוג נשיאותך ברמים, זרוק מרה בתלמידים. בפרהסיא

והא ד'ואת יראי ה' יכבד',- זה יהושפט מלך יהודה, כשראה ת"ח, עמד מכסאו מחבקו ומנשקו, וקורא לו: רבי, רבי, מרי, מרי! - בצנעא

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום