כתובות דף קז עמוד א

פרק שלושה עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. מי שהלך למדינת הים.

רב: פוסקין מזונות לאשת איש, ושמואל: אין פוסקין.

שמואל: מודה לי אבא בג'ח ראשונים, שאין אדם מניח ביתו ריקן.

לא חלקו -בששמעו בו שמת,

וחלקו - בשלא שמעו בו שמת, לרב: פוסקין, דהא משועבד לה,

ולשמואל: אין פוסקין.

- ר"ז: שמא התפיסה צררי, ר"פ: שמא א"ל צאי מעשה ידיך במזונותיך

נפק"מ: גדולה ולא ספקה; אי גם, קטנה וספקה [במע"י].

תנן: מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות,

חנן אמר: תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה,

נחלקו עליו בני כה"ג ואמרו: תשבע בתחלה ובסוף,

ומשמע דלכו"ע מביא מזונות, תרגמה שמואל בששמעו בו שמת.

• והך ד'מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות,

בני כה"ג: תשבע,

לחנן: לא תשבע, ואם בא לאחר שמועה ואמר פסקתי לה מזונות נאמן

ה"נ בששמעו בו שמת [ונתברר אח"כ שאינו נכון].

• והך דמי שהלך למה"י ואשתו תובעת מזונות, ואם בא ואמר צאי מעשה ידיך במזונותיך -רשאי,

קדמו ב"ד ופסקו מה שפסקו פסקו- כאן גם בששמעו בו שמת.

• והך דמי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, ב"ד יורדים לנכסיו וזנין ומפרנסין לאשתו, אבל לא בניו ובנותיו ולא דבר אחר!

אין לומר כר"ש: במשרה אשתו ע"י שליש. ולא לבניו ובנותיו דא"ה מאי פסקא,

אלא כר"פ: כששמעה בו שמת בעד אחד, היא דאי רוצה לינשא בעד אחד נישאת – גם נותנים לה מזונות,

בניו ובנותיו דאי רצו לירד לנכסיו בע"א לא יכולים, גם מזונות לא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום