כתובות דף קט עמוד א

פרק שלושה עשר

הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל, תשב עד שתלבין ראשה;

אדמון: יכולה שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שתלבין ראשי, עכשיו שאבא פסק מה אני יכולה לעשות, או כנוס או פטור.

רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.

מתני' לא כריב"י: דס"ל לא נחלקו אדמון וחכמים על הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל, שיכולה לומר מה אני יכולה לעשות,

נחלקו: על שפסקה על עצמה, שחכ"א: תשב עד שתלבין ראשה,

אדמון: יכולה שתאמר כסבורה אני שאבא נותן עלי,

ועכשיו שאין נותן או כנוס או פטור,

ואהך אר"ג: רואה אני את דברי אדמון.

תנא: בד"א בגדולה אבל בקטנה כופין לבעל ליתן גט,

ריב"א מחזקיה: כל מקום [אף בבריתא] שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון - הלכה כמותו.

ר"ז מרב"י ה"ק: שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו וכיוצא בו,

שבעה דברים שאמר אדמון יש מהן שהלכה כמותו וכיוצ"ב, ויש שאין הלכה כמותו אלא כיוצ"ב,

בכ"מ שאמר ר"ר רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו, אינך לא.

אדמון: השני נוח לי והראשון קשה הימנו,

וחכ"א: איבד את זכותו.

עשאה סימן לאחר - איבד את זכותו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום