כתובות דף קי עמוד ב

פרק שלושה עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ה. שלש ארצות לנשואין: יהודה, ועבר הירדן, והגליל,

אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך,

אבל באותה הארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך,

אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר.

מוציאין מנוה הרעה לנוה היפה, אבל לא מנוה היפה לנוה הרעה;

רשב"ג: אף לא מנוה רעה לנוה יפה, מפני שהנוה היפה בודק.

מכרך לעיר - דבכרך מצוי כל דבר משא"כ בעיר,

מעיר לכרך כריב"ח: דישיבת כרכים קשה ד'ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים'.

ב. רשב"ג אומר כו'.

בודק -כשמואל דשינוי וסת תחלת חולי מעים. וזהו כל ימי עני רעים חוץ משבתות ויו"ט,

ובבן סירא: אף לילות; בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו ממטר גגים לגגו, ומעפר כרמו לכרמים.

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין,

הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין,

אחד האנשים ואחד הנשים.

נשא אשה בא"י וגרשה בארץ ישראל - נותן לה ממעות ארץ ישראל.

נשא אשה בא"י וגרשה בקפוטקיא - נותן לה ממעות ארץ ישראל.

נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בארץ ישראל - נותן לה ממעות א"י,

רשב"ג: נותן לה ממעות קפוטקיא.

נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בקפוטקיא - נותן לה ממעות קפוטקיא.

הכל מעלין- לאתויי עבדים.

ולמאן דתני עבדים - לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה.

ואין הכל מוציאין לאתויי עבד שברח מחו"ל לארץ, דאמ"ל מכור כאן ולך, משום ישיבת ארץ ישראל.

הכל מעלין לירושלים לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה.

ואין הכל מוציאין לאתויי אף מנוה הרעה לנוה היפה,

ואיידי דתנא רישא אין מוציאין, תנא סיפא גם אין מוציאין.

הוא אומר לעלות, והיא אומרת שלא לעלות כופין אותה לעלות, ואם לאו תצא בלא כתובה,

היא אומרת לעלות, והוא אומר שלא לעלות

- כופין אותו לעלות, ואם לאו - יוציא ויתן כתובה.

היא אומרת לצאת, והוא אומר שלא לצאת

- כופין אותה שלא לצאת, ואם לאו - תצא בלא כתובה,

הוא אומר לצאת, והיא אומרת שלא לצאת

- כופין אותו שלא לצאת, ואם לאו יוציא ויתן כתובה.

ו. נשא אשה כו'.

נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות ארץ ישראל, אלמא אחר שיעבודא הולכים,

והך דסיפא דנשא בקפוטקיא וגרשה בא"י נותנה ממעות א"י -זו אחד ממקולי כתובה דדרבנן היא,

ז. לרשב"ג: נותן לה ממעות קפוטקיא.

דסבר: כתובה דאורייתא.

ת"ר: המוציא שט"ח על חבירו, כתוב בו בבל - מגבהו ממעות בבל,

כתוב בו ארץ ישראל - מגבהו ממעות ארץ ישראל;

כתוב בו סתם, הוציאו בבבל - מגבהו ממעות בבל,

הוציאו בא"י - מגבהו ממעות ארץ ישראל;

כתוב בו כסף סתם מה שירצה לוה מגבהו,

משא"כ בכתובה ולאפוקי מדרשב'ג דכתובה דאוריתא,

כתוב בו כסף סתם - מה שירצה לוה מגבהו.

ולא נסכא ר"א ד'מטבע'

ולא פריטי ר"פ - דלא עבידי אינשי פריטי דכספא,

ת"ר: לעולם ידור אדם בא"י אף בעיר שרובה עכו"ם, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל,

שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, ד'לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים',

וכל שאינו דר בארץ - כל הדר בחו"ל כאילו עובד עכו"ם,

וכן בדוד אומר: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים, וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום