כתובות דף קי עמוד א

פרק שלושה עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. המוציא שטר חוב על חברו, והלה הוציא שמכר לו את השדה,

אדמון אומר: יכול הוא שיאמר אילו הייתי חייב לך, היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה,

וחכ"א: זה היה פקח שמכר לו את הקרקע, מפני שהוא יכול למשכנו.

במקום שנותנים המעות ואח"כ כותבים השטר,

- לכו"ע יכול לומר היה לך לפרוע כשמכרת לי השדה

וחלקו במקום שכותבים שטר ואח"כ נותנים המעות,

דלאדמון: היה לו למסור מודעא ולרבנן: לחבר חברך חבר יש לו

שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה,

אדמון: אילו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני?

וחכ"א: זה גובה שטר חובו, וזה גובה שטר חובו.

שנים שהוציאו שטר חוב זע"ז, לר"נ: זה גובה וזה גובה;

ר"ש: הפוכי מטרתא למה לי? אלא זה עומד בשלו וזה עומד בשלו.

לכו"ע- עידית ועידית, בינונית ובינונית, זיבורית וזיבורית, ודאי הפוכי מטרתא הוא,

וחלקו - דיש לו לחד בינונית ולחד זיבורית,

לר"נ: זה גובה וזה גובה, דבשלו הן שמין,

בעל זיבורית גבי לבינונית שהיא אצלו עידית, וההוא ולוקח זיבורית

ור"ש: הפוכי מטרתא ל"ל דבשל כל אדם הן שמין,

סוף סוף כשבא ההוא בינונית שלו לוקח.

ולר"נ: מה שבעל זיבורית תובע בתחילה דמיירי בשקדם ותבא ודחי' דסוף סוף בזמן הגביה בהדדי אתו

אלא מיירי דיש לאחד עידית ובינונית ויש לאחד זיבורית,

מ"ס: בשלו הן שמין, ומ"ס: בדעלמא שמין.

תנן, וחכ"א: זה גובה וזה גובה!

תרגמה ר"נ אליבא דר"ש: כגון שלוה זה לעשר וזה לחמש.

א. ובא ביום שמשלם חמש וחלקו אי אדם מזייף ליום או לא,

ב. רב"ח: מדובר ביתומים, שגובים מאחרים, ולא מגבים מהם,

וה"ק זה גובה, וזה ראוי לגבות ואין לו.

רבא, שתי תשובות בדבר: א' דזה גובה וזה גובה קתני!

ועוד שיגבה קרקע היתומים ואח"כ יגבו מהם,

וכדר"נ מרב"א: יתומים שגבו קרקע בחובת אביהן,

בעל חוב חוזר וגובה אותן מהן! קשיא.

וא"א להעמיד דיש ליתומים זיבורית ולעצמם ולו עידית ובינונית והיתומים גובים בינונית ומגבו בזיבורית דאף בשל כל אדם שמין, הא מנכסי יתומים נפרעין רק מזיבורית – דה"מ בדלא תפס - אבל בתפס מהני,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום