כתובות דף קיא עמוד ב
פרק שלושה עשר
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
• רנב"י: יצחק זה רבי יצחק נפחא,
שמעון זה ר"ש בן פזי, [או ר"ל],
אושעיא זה רבי אושעיא ברבי.
יח. אר"א: עמי הארצות אינן חיים, ד'מתים בל יחיו וגו'.
ותנ''ה 'רפאים בל יקומו', במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר.
א"ל רי"ו: לא ניחא למרייהו דאמרת כן שזה נאמר במרפה עצמו לעכו"ם
א"ל: מקרא אחר אני דורש, ד'כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל'- כל המשתמש באור תורה - אור תורה מחייהו,
וכל שאין משתמש באור תורה - אין אור תורה מחייהו.
כיון שראה שמצטער א"ל: רבי, מצאתי להן תקנה מן התורה, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום - וכי אפשר לידבק בשכינה? והכתיב: 'כי ה' אלהיך אש אוכלה'!
אלא, כל המשיא בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהנה ת"ח מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.
כיוצ"ב לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה?
אלא כל המשיא בתו לת"ח ועושה פרמקיא לת"ח ומהנה לת"ח מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.
יט. רחב"י: עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים, ד'ויציצו מעיר כעשב הארץ',
ואין עיר אלא ירושלים, ד'וגנותי אל העיר הזאת'.
כ. וארחב"י: עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן, ק"ו מחטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין, ק"ו צדיקים שנקברו בלבושיהן.
כא. רחב"י: עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, ד'יהי פסת בר בארץ'.
כב.ת"ר: יהי פסת בר בארץ בראש הרים - אמרו: עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים; ושמא תאמר, יש צער לקוצרה?
ת"ל: 'ירעש כלבנון פריו', הקב"ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.
כג.עם חלב כליות חטה' - אמרו: עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול; ואל תתמה, שהרי שועל קינן בלפת, ושקלוהו ומצאו בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי.
כד. תניא אמר רב יוסף: מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל, ונפשח אחד מהן ונמצאו בו תשעה קבין חרדל, ועציו סיככו בו סוכת יוצרין.
כה. רשב"ת: קלח כרוב הניח לנו אבא, והיינו עולים ויורדים בו בסולם.
כו. 'ודם ענב תשתה חמר' - אמרו: לא כעוה'ז העוה"ב העוה"ז - יש בו צער לבצור ולדרוך, עוה"ב מביא ענוה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו, ומספק הימנה כפטוס גדול, ועציו מסיקין תחת התבשיל, ואין לך כל ענבה שאין בה שלשים גרבי יין, שנא': 'ודם ענב תשתה חמר', תקרי חומר.
כז. ר"ד: 'אוסרי לגפן עירה' אין לך כל גפן וגפן שבא"י שאין צריך עיר אחת לבצור, 'ולשורקה בני אתונו' - אין לך כל אילן סרק שבא"י שאינו מוציא משוי שתי אתונות;
ויש בו יין ד'כבס ביין לבושו'; אדום- 'ודם ענב תשתה חמר';
ומרוה-'סותה'; 'חכלילי עינים מיין', כל חיך שטועמו אומר לי, לי;
ויפה לזקנים 'ולבן שנים מחלב', אל תיקרי לבן שינים אלא לבֶן שָנִים.
כח. פשטיה דקרא –ר"ד אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, רמוז בעיניך דבסים מיין, והראה לי שיניך דבסים מחלב.
מסייע לרי"ו דטוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב,
- ד'ולבן שנים מחלב', אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים.
כ' מעשים וענינים בשבח א''י
א. רחב"א היה מלמד דרדקי דר"ל, איחר ג' ימים ולא בא כשהגיע שאלוהו למה א"ל -דלית אחת הניח לי אבא, ובצרתי ממנה יום ראשון ג' מאות אשכולות אשכול לגרב, יום שני בצרתי ג' מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב, יום שלישי בצרתי ממנה ג' מאות אשכולות שלש אשכולות לגרב, והפקרתי יותר מחציה.
א"ל: אי לא הייתי מתבטל ממלאכתך היתה עושה יותר,
ב. רב"י הזדמן לבני ברק, ראה לעיזים שאוכלות תחת התאנים ונוטף מהם דבש ומהעיזים חלב ומתערבים יחד אמר היינו 'זבת חלב ודבש',
ג. ר"י בן דוסתאי: מלוד לאונו ג' מילין, פעם אחת קדמתי בנשף, והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים.
ד. ר"ל: ראיתי זבת חלב ודבש של צפורי, ט"ז על ט"ז מיל.
ה. רבב'ח: ראיתי זבת חלב ודבש של כל א"י, והויא כמבי מיכסי עד אקרא דתולבנקי, כ"ב פרסי אורך ושש פרסאות לרוחב.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת כתובות · הדף היומי היום