נזיר דף נו עמוד א

פרק שביעי

ב. מתיב רב"ח: נזיר טמא בספק ומוחלט בספק, אוכל בקדשים לאחר ששים יום, ושותה יין ומיטמא למתים לאחר מאה ועשרים יום, ותני עלה: בד"א בנזירות מועטת.

אבל בנזירות בת שנה, אוכל בקדשים לאחר שתי שנים,

ושותה יין ומיטמא למתים לאחר ארבע שנים.

ואי ס"ד עולין לו ימיו, שיספיקו לו בשלש שנים ושלשים יום!

ג. ועוד מתיב ר"א: ימי חלוטו שאין עולין מן המנין ק''ו מימי טומאה שג''כ מגלח ומביא קרבן,

וא"א לומר רק ימי טומאתו שמבטל בהן הקודמים משא'כ ימי חלוטו שאין מבטל הקודמים

ק"ו מנזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת נזירות ואין עולין מן המנין,

כ"ש ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת נזירות

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום