נזיר דף נו עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וימי ספורו ק''ו מימי חלוטו דטעון תגלחת, ואין עולין מן המנין, אף ימי ספורו

ימי הסגרו אין לדמות לחלוט מטמא משכב ומושב ואין עולין ימיו למנין,

דמה לחלוטו שטעון תגלחת ומביא קרבן

מכאן אמרו: ימי ספרו וימי גמרו - אין עולין לו מן המנין,

אבל ימי הזב והזבה והסגרו של מצורע - עולין לו.

תני מיהת: דבימי טומאה מבטל בהן הקודמין, משא''כ ימי חלוטו.

ואי בנזירות מועטת, הא בעינן גידול שער!

ובהכרח דש''מ בנזירות מרובה, ותני שאין עולין לו מן המנין, - מוכח שלא עולין לו.

רבי אליעזר משום ר' יהושע:

כל טומאה מן המת שנזיר מגלח עליה - חייבין עליה על ביאת מקדש,

וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה - אין חייבין עליה על ביאת מקדש.

א"ר מאיר: לא תהא זו קלה מן השרץ!

ור''א מרי''ה למד? הא למד מר' יהושע בר ממל!

דתניא אר"א: כשהלכתי לערדסקיא, מצאתי לריב''פר שיושב ודן לפני ר"מ בהלכה.

בדברי המשנה בטומאה של חיוב ביאת מקדש, וא''ל ר''מ לא תהא זו קלה מן השרץ

אמרתי לו: כלום אתה בקי ברבי יהושע בר ממל?

אמר לי: הן, שכך אמר לי ר''י בר ממל, בשם ר''י בן חנניא את דברי המשנה.

ש"מ: כל שמעתתא הנאמרת בפני שלושה מזכירים הראשון והאחרון ולא האמצעי

ארנב"י: אף אנן תנינא, נחום הלבלר: כך מקובלני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים, הלכה למשה מסיני: בזורע שבת וחרדל בשנים ושלשה מקומות, שנותן פאה מכל אחד ואחד.

ואילו יהושע וכלב לא קחשיב, ש"מ.

אר"ע: דנתי לפני רבי אליעזר: מה אם עצם כשעורה שאינו מטמא אדם באהל הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו, רביעית דם שמטמא אדם באהל - ק''ו שהנזיר יגלח על מגעה ועל משאה!

אמר לי: מה זה, עקיבא, אין דנין כאן מק"ו.

וכשהרציתי דברים לפני רבי יהושע, א"ל: יפה אמרת, אלא כן אמרו הלכה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נזיר · הדף היומי היום