לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

נדרים דף נה עמוד א

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

הנודר מן הדגן

לר"מ: אסור בפול המצרי יבש, וחכ"א: אסור רק בחמשת המינין;

ר"מ: הנודר מן התבואה - אסור רק מחמשת המינין, אבל הנודר מהדגן - אסור בכל, ומותר בפירות האילן ובירק.

למימרא דדגן כל דמידגן משמע,

מתיב רב יוסף: וכפרוץ הדבר הרבו...ראשית דגן תירוש ויצהר וגו',

ואי אמרת: דגן כל דמידגן משמע, מאי 'כפרוץ הדבר הרבו'

אמר אביי: לאתויי פירות האילן וירק.

ג. ר' מאיר אומר: הנודר מן התבואה וכו'.

רי"ו: הכל מודים בנודר מהתבואה, שאסור רק בחמשת המינין.

ותנ"ה וקמ"ל דתבואה לא משמע כל מילי

מתיב רב יוסף: וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל וגו!

אמר רבא: תבואה לחוד, תבואת שדה לחוד.

במ"ש: ציווה לגבות י"ג אלף זוז לרבא: מכל מי שעולה מנהר פניא,

שלחה רבא לפני דרב יוסף: עללתא היכי מיקריא?

רב יוסף, מתני היא: ושוין, בנודר מהתבואה, שאסור רק בחמשת המינין.

א"ל אביי: תבואה משמע רק מחמשת המינין, עללתא כל מילי משמע.

כשאמרו לפני רבא: אמר: שזה לא הוקשה לו דכל מילי משמע אלא הוקשה לו שכר בתים ושכר ספינות, אי כיון דפחתן לאו עללתא היא, או כיון שלא יודע כמה מתחסר [בלאי] עללתא היא?

אמרו רבנן לפני רב יוסף, אמר: אם לא צריך לן, למה שלח לן והקפיד

שמע רבא ובא לפניו בעיו"כ מצאו לשמש שמזג לפניו יין א"ל תן לי שאני אמזוג לו ונתן לו ומזג, כששתה אמר מזיגה זו של מזיגת רבא בדריב"ח, א"ל שכן, א"ל לא תשב עד שתאמר לי פירוש הדבר-

הך ד'וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות'?

א"ל: כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שמופקר לכל-

תורה ניתנה לו במתנה - ד'וממדבר מתנה',

וכיון שניתנה לו במתנה נחלו אל, - ד'וממתנה נחליאל',

וכיון שנחלו אל עולה לגדולה, - ד'ומנחליאל במות',

ואם הגביה עצמו הקב"ה משפילו, ד'ומבמות הגיא',

ועוד ששוקעין אותו בקרקע, ד'ונשקפה על פני הישימון',

ואם חוזר בו - הקב"ה מגביהו, ד'כל גיא ינשא',

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום