לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

נדרים דף צ עמוד ב

פרק אחד עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והך: דקונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שנשאל עליו - נשאל על הראשון ואח"כ נשאל על השני;

- אפשר הכוונה הנדר הראשון והנדר השני.

מיתיבי: קונם שאיני נהנה והריני נזיר לכשאשאל עליו - נשאל על נדרו ואח"כ נשאל על נזרו;

ואמאי? אי בעי ישאל על נדרו או על נזרו תחילה - תיובתא.

בראשונה היו אומרים, שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה:

האומרת טמאה אני לך, שמים ביני לבינך, ונטולה אני מן היהודים.

חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה,

האומרת טמאה אני לך - תביא ראיה לדבריה,

השמים ביני לבינך - יעשו דרך בקשה,

ונטולה אני מן היהודים - יפר לחלקו ותהא משמשתו, ותהא נטולה מן היהודים.

איבעיא להו: אמרה לבעלה טמאה אני, מהו שתאכל בתרומה?

לר"ש אוכלת, שלא תוציא לעז על בניה;

לרבא אינה אוכלת, אפשר דאכלה חולין.

רבא: ומודה ר"ש שאם נתארמלה שאינה אוכלת, ואף דבנתארמלה ונתגרשה, אמרי: עכשיו נאנסה.

ר"פ בדקנו רבא: אשת כהן שנאנסה, יש לה כתובה או לא?

כיון דאונס לגבי כהן כרצון לגבי ישראל - אין לה כתובה,

או יכולה לומר אני ראויה והוא שנסתחפה שדהו,

וענינו: דמתני' היא: דהאומרת טמאה אני לך יש לה כתובה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום