נדרים דף צ עמוד ב
פרק אחד עשר
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
והך: דקונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שנשאל עליו - נשאל על הראשון ואח"כ נשאל על השני;
- אפשר הכוונה הנדר הראשון והנדר השני.
מיתיבי: קונם שאיני נהנה והריני נזיר לכשאשאל עליו - נשאל על נדרו ואח"כ נשאל על נזרו;
ואמאי? אי בעי ישאל על נדרו או על נזרו תחילה - תיובתא.
בראשונה היו אומרים, שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה:
האומרת טמאה אני לך, שמים ביני לבינך, ונטולה אני מן היהודים.
חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה,
האומרת טמאה אני לך - תביא ראיה לדבריה,
השמים ביני לבינך - יעשו דרך בקשה,
ונטולה אני מן היהודים - יפר לחלקו ותהא משמשתו, ותהא נטולה מן היהודים.
איבעיא להו: אמרה לבעלה טמאה אני, מהו שתאכל בתרומה?
לר"ש אוכלת, שלא תוציא לעז על בניה;
לרבא אינה אוכלת, אפשר דאכלה חולין.
רבא: ומודה ר"ש שאם נתארמלה שאינה אוכלת, ואף דבנתארמלה ונתגרשה, אמרי: עכשיו נאנסה.
ר"פ בדקנו רבא: אשת כהן שנאנסה, יש לה כתובה או לא?
כיון דאונס לגבי כהן כרצון לגבי ישראל - אין לה כתובה,
או יכולה לומר אני ראויה והוא שנסתחפה שדהו,
וענינו: דמתני' היא: דהאומרת טמאה אני לך יש לה כתובה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום