נדרים דף צא עמוד ב

פרק אחד עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אר"נ: עיניה נתנה באחר, ואין לחשוש לדבריה.

מעשה באשה שהראתה פנים עצבות לבעלה שאלה מה ארע עכשיו? אמרה לו מעולם לא ציערתני בדרך ארץ כאתמול א"ל הא לא הייתי אצלך אמש, א"ל אם לא אתה, שמא אחד ממוכרי הנפט הוא שהיה כאן.

א"ל ר"נ: לא תשגיחו בה שוודאי עיניה נותנת באחר.

אותו שנחבא הוא ואשה בבית ובא בעה"ב, פרץ הנואף למחיצת הוצא וברח.

רבא: האשה מותרת שאם היתה נוהגת איסור, היה מחביא עצמו.

אותו נואף שעלה לגבי אשה ובא בעלה והלך הנואף וישב במסך השער, ובא בעה"ב לאכול מן שחלים שהיו מונחות שם שטעם מהם נחש, וא"ל אותו נואף: אל תאכל מזה שטעם מזה נחש.

אמר רבא: שאשתו מותרת דאם אכן היה עושה איסור נח"ל שיאכל וימות ד'כי נאפו ודם בידיהן',

וקמ"ל דלא אמרי' דעשה איסור ומה שאמר כן דנ"ל שלא ימות בעל ויהא לו מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם'.

הדרן עלך ואלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום