לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

פסחים דף קז עמוד א

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• אמימר פתח לשמעתא דרבא כך:

הילכתא: טעם - מקדש, טעם - מבדיל.

מי שלא קידש בער"ש - מקדש והולך כל היום כולו.

מי שלא הבדיל במוצ"ש - מבדיל והולך כל היום כולו.

מר ינוקא ומר קשישא בריה דר"ח לרב אשי: פעם אחת נקלע למקומם ולא היה להם יין הביאו לפני שכר ולא הבדיל וצם, למחר טרחו והביאו לו יין הבדיל וטעם. למחר טרחו והביאו לו יין וטעם.

לשנה הבאה שוב נקלע למקומם לא היה להם יין, הביאו שכר, אמר אי הכי חמר מדינה הוא הבדיל וטעם.

ש"מ תלת א. המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס.

ב אסור לו לאדם שיאכל קודם שיבדיל.

ג. מי שלא הבדיל במוצ"ש - מבדיל והולך כל השבת כולו.

בעא ר"ה מר"ח: מהו לקדש על שיכר, אמר ומה שכר שעורים תאנים תותים ששאלו מרב ורב מר"ח ור"ח מרבי ולא פשט שיכר מיבעיא?

וא"ל ר"ח: שלא רק שאין מקדשין עליו - אלא גם אין מבדילין עליו.

וכן אמרו מרתב"א משמיה דשמואל.

• לוי שלח לרבי שכר מי"ג פעם שטיפה בתמרים, טעמו והיה ערב לו מאוד.

אמר: כגון זה ראוי לקדש עליו, ולומר עליו כל שירות ותושבחות שבעולם.

בלילה ציערוהו התמרים אמר: וכי דבר שמייסר כל כך אפשר לברך עליו?

א"ר יוסף: אדור ברבים דלא אשתה שכר.

א"רא: אשתה מי פשתן ולא אשתה שכר.

וא"רא: תיהוי משקהו תמיד משקה זה למי שמקדש עליו.

• רב מצא לרב הונא שקידש על שכר. א"ל שהתיר להשתכר מעשיית שכר זו.

• ת"ר אין אומרים הבא כוס של ברכה לברך אלא על היין.

• ת"ר: אין מקדשין על השכר. מראבר"ש: מקדשין.

• מטעימת יין - כל שהוא, ריבר"י: מלא לוגמא.

ר"ה מרב, וכן תני ר"ג דמן נרש: המקדש וטעם מלא לוגמא - יצא, ואם לאו - לא יצא.

רנב"י: אנא תנינא לה לא גידול בר מנשיא, ולא גידול בר מניומי, אלא גידול סתמא.

ונפק"מ - למירמא דידיה אדידיה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום