פסחים דף קח עמוד א

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ולמ"ד שיין גורר דתניא בין הכוסות הללו, אם רצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה.

ואי אמרת סעיד - אמאי ישתה? הא אכיל למצה אכילה גסה!

אלא ש"מ: מגרר גריר.

רב ששת ישב בתענית כל ערב פסח.

אין להוכיח דר"ש ס'ל סמוך למנחה גדולה ומשום פסח שמא ממשך וימנע מלעשות הפסח וס"ל וכר'א מר"א: דמכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בי"ד לשמו, ומצפרא זמן פסח הוא,שכל היום ראוי לפסח, וס"ל בין הערבים בין ערב דאתמול לערב דהאידנא.

- ודחינן: דשאני רב ששת שהיה איסתניס, ואי טעם בבוקר לא היתה מועלת אכילת הלילה שלו.

ואף עני שבישראל לא יאכל עד שיסב.

מצה - צריך הסיבה, מרור - אין צריך הסיבה.

יין, בשם ר''נ: צריך הסיבה, ומאידך בשם ר''נ: אין צריך הסיבה.

ולא חלקו הא – בשני כוסות ראשונות הא בשני כוסות אחרונות.

להאי גיסא: תרי כסי קמאי - בעו הסיבה, דעכשיו מתחלת החירות.

תרי כסי בתראי לא בעו הסיבה - מאי דהוה הוה.

ולהאי גיסא: אדרבה תרי כסי בתראי בעו הסיבה ההיא שעתא דהויא חירות.

תרי כסי קמאי לא בעו הסיבה - דאכתי עבדים היינו קאמר.

השתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי - אידי ואידי בעו הסיבה.

• פרקדן - לא שמיה הסיבה,

הסיבת ימין - לא שמה הסיבה. ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה.

אשה אצל בעלה - לא בעיא הסיבה, ואם אשה חשובה היא - צריכה הסיבה.

בן אצל אביו - בעי הסיבה.

• איבעיא להו: תלמיד אצל רבו מאי?

והוכיח אביי: שכשהיו אצל רבה הסבו כל אחד על ברכי חברו.

כשהיו אצל רב יוסף א"ל שאינם צריכים דיהי מורא רבך כמורא שמים.

והך דעם הכל אדם מיסב, ואף תלמיד אצל רבו - רבו דשם היינו בשוליא דנגרי.

ושמש בעי הסיבה דמשמע דרק אי היסב יוצא יד"ח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום