פסחים דף י עמוד א

פרק ראשון

א. תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ. בא עכבר ולקח וא''י אם לקח מצה או חמץ - היינו ט' חנויות. דאיקבע ואסור.

ב. פירש ובא עכבר ולקח - היינו סיפא. דבנמצא הלך אחר הרוב.

ג. שני ציבורין, אחד של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים, א' בדוק וא' שאינו בדוק, ובאו ב' עכברים א' לקח מצה וא' לקח חמץ, ולא ידעינן לאן כל אחד נכנס.

- היינו דתנן: שתי קופות א' חולין וא' תרומה ולפניהם ב' סאין,

א' חולין וא' תרומה ונפלו אלו לאלו - מותרין,

שאני אומר: חולין לחולין נפלו, ותרומה לתרומה נפלה.

ובדיקת חמץ היא מדרבנן, שהרי מאורייתא סגי בביטול.

ד. צבור אחד של חמץ, ולפניו שני בתים בדוקין, בא עכבר ולקח, ולא ידעינן לאן נכנס

- דמי לדתנן: שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, והלך באחד מהן ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות.

א. ר"י: אם נשאלו כל אחד בפני עצמו - טהורין, שניהן בב''א- טמאין.

ב. רבי יוסי: בין כך ובין כך טמאין.

ג. רבא רי"ו]: בבת אחת לכו''ע טמאין, בזה אחר זה –לכו''ע טהורין.

ונחלקו בבא להשאל עליו ועל חבירו

דרבי יוסי מדמי לבבת אחת ור'י לזה אחר זה. [וה"נ לענין בתים]

ה. ספק על ספק לא על היינו בקעה, ובפלוגתא דר"א ורבנן.

דתנן: הנכנס לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פלונית,

ואמר הלכתי במקום הלז, וא"י אם נכנסתי באותה שדה,

חכמים מטמאין.

ור"א מטהר - ספק ביאה טהור, ספק מגע טומאה טמא. וגבי בתים אף רבנן מודו –רש"י

ו. על ובדק ולא מצא - פלוגתא דר"מ ורבנן

שלר''מ: כל חזקת טומאה לעולם בטומאתה עד שיודע לך היכן הטומאה

וחכ"א: בודק עד שמגיע לסלע או לקרקע בתולה. [וגבי בדיקה אף ר"מ מודה]

ז. על ובדק ומצא – מחלוקת רבי ורשב''ג

דשדה שנאבד בה קבר - הנכנס לתוכה טמא.

נמצא בה קבר הנכנס לתוכה

לרבי: טהור שאני אומר: קבר שאבד הוא קבר שנמצא.

רשב"ג: תיבדק כל השדה כולה.

ח. הניח תשע ומצא עשר היינו רישא דהניח מנה ומצא מאתים.

לרבי חולין ומעשר שני מעורבין זב"ז, וחכ"א הכל חולין.

ט. הניח עשר ומצא תשע היינו סיפא דהניח מאתים ומצא מנה,

לרבי: מנה מונח ומנה מוטל, וחכ"א: הכל חולין.

י. הניח בזוית זו ומצא בזוית אחרת. – מחלוקת ת''ק ורשב''ג

דתניא קרדום שאבד בבית

ת''ק: בית טמא, שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו.

או שהניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הבית טמא שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו מזוית זו והניחו בזוית אחרת.

רשב"ג: הבית טהור, שאני אומר: השאילו לאחר ושכח, או שנטלו מזוית זו והניח בזוית זו ושכח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום