פסחים דף ט עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום, דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף.

ב' תירוצים להעמיד המשנה ועל התירוץ השני ג' קושיות

א. מיירי בלחם שנשאר, - ולכך אם רואים שנלקח צריך בדיקה.

והך דמדורות הנכרים טמאים. ואי שהי מ' יום כבר בעי בדיקה, ואף שאין לו אשה שחשוד על הזנות. וכל מקום שחולדה וחזיר יכולין להלוך - א"צ בדיקה - דמיירי בבשר דלא משיירא.

ב. רבא: כאן רואים שלקח, וספק אי אכל, ואין ספק מוציא מודאי

משא"כ מדורות הנכרים דספק אם בכלל היה]

והא דתניא: חבר שמת והניח פירות, אף בני יומן -בחזקת מתוקנין.

א. שם וודאי וודאי הוא דוודאי מעשר- דחזקה על חבר שאין מוציא תח''י

ב. ספק וספק הוא, דספק לא טבל

כר"א דמערים על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, ליפטר מהמעשר.

והא דמעשה בשפחת מציק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור, והציץ כהן לידע אם זכר או נקבה, וחכמים טיהרו מפני שחולדה וברדלס מצויין שם.

א. שם ספק וספק הוא: ספק הטילה נפל לבור, וספק רוח או ולד, ואי ולד ספק אם זכר או נקבה.

ב. ודאי וודאי הוא, כיון דחולדה וברדלס מצויין שם ודאי גררוהו, ונהי דמשיירא, אבל וודאי גריר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום