פסחים דף טז עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
גופא: רב: דכן ממש טהורים- דטומאת משקין דרבנן,
וגזרו במשקין דעלמא, ולא במשקין בית מטבחיא.
שמואל: דכן מלטמא אחרים דרבנן, טומאת עצמן יש להן - דאורי'.
וגזרו במשקין סתם ולא של בי מטבחייא, ולא גזרו לטמא אחרים
וקשיא לשמואל דכן מלטמא אחרים הך ד'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל'
ואין ליישב שדומה לרביעי בקדש, שאינו טמא, דאכתי זה נקרא טמא משא"כ רביעי בקדש לא נקרא טמא, קשיא.
רב דכן ממש [ח' קושיות]
א. הך ד'וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא' היינו הכשיר
ב. והך דבעי' גם לרישא דקרא דמכל האכל אשר יאכל וגו'.
חד בתלושין ואף שאינן במקומן וחד במחוברין אף שלא החשיבם.
ג. והך ד' ובור מקוה מים יהיה טהור - היינו האיש מטומאתו, אבל המים עצמן אף שאובין טהורין. ותלושין מכשירין,
ד. והך דמשקין בית מטבחיא אף אין מכשירין
- היינו דם ד'על הארץ תשפכנו כמים'- הוא דמכשיר, אבל בשאינו נשפך כמים דם קדשים שצריך לקבלו בכלי אינו מכשיר.
והך דדם התמצית אף שאינו נשפך כמים אינו מכשיר
הנח לדם התמצית, דאף בחולין אינו מכשיר. ד'רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש', דם שהנפש יוצאה בו קרוי דם, דם שאין הנפש יוצאה בו אינו קרוי דם.
ה. והך דדם שנטמא וזרקו, בשוגג - הורצה, במזיד - לא הורצה.
היינו קנס דרבנן, ודלא כריב"י איש צרידה.
ו. והך דהציץ מרצה על הדם, הבשר, והחלב, שנטמא בשוגג, במזיד, באונס, ברצון, ביחיד בציבור מדרבנן, ודלא כריב"י.
ז. והך ד'ונשא אהרן את עון הקדשים -היינו טומאת קמצים
לא טומאת דם. ולא עון פיגול שכבר נאמר לא ירצה, ולא נותר דנאמר לא יחשב]
ח. והך ד'הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא יקדש
רב: ישתבש כהני שם, שאלם על משקה יין של מזבח שטמא מדרבנן, ורב: דיבר על מים של בית המטבחיים אבל יין ושמן גזרו.
רב: אישתבש כהני שאלם רביעי, וענו טהור והיינו ד'לחם ונזיד ויין ושמן'
ושמואל: לא אישתבש כהני, חמישי בקדש שאלם וא"ל טהור. והיינו 'נגע בכנפו' שהלחם נגע במה שנגע בשרץ.
הך ד'ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא'.
לשמואל מדכאן לא אישתבש – שם גם לא אישתבש.
ולרב היו בקיאין בטומאת מת, ולא בטומאת שרץ ובזה אישתבשו.
רבינא: שם רביעי, כאן שלישי.
והך ד'ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם ה' וגו'.
לרב היינו דטמא.
ולשמואל כמ"ז: שקלקלו מעשיהם מעלה הכתוב כאילו הקריבו בטומאה.
בית מטבחיא או מדבחייא
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום