פסחים דף טו עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רי''ו: בשש מחלוקת, אבל בשבע לכו"ע שורפין,

ולדבריו ר"מ למד מרחסה"כ ולא מדרי"ה.

וס"ל דמתני' חלקו באב הטומאה דאורייתא, ולד טומאה דרבנן בשש

אבל בשעה שביעית לכו"ע מותר.

ואין להוכיח מחלוקת ב''ש וב''ה בפיגול נותר וטמא אם נשרפין כאחת.

ד- שאני שם דיש טומאה מדרבנן וכדתנן: שמטמאין את הידים.

ואין להוכיח: מפת שעיפשה ונפסלה למאכל אדם, ולא לכלב שמטמאה טומאת אוכלין בכביצה, ונשרפת עם הטמאה בפסח.

דשאני שם, דעפר בעלמא הוא.

והא ר' יוסי דמודים ר"א ורי"ה

- היינו אף לרי"ה שמיקל בתלויה וטמאה, אבל בטהורה וטמאה - לא.

ומה שאמר דאינה היא המדה -דמיירי בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ. ולטעמם בטומאת משקין לטמא אחרים

ר''מ לטעמו: - דרבנן. ורבי יוסי לטעמו: -דאורייתא.

דתניא: ספק משקין ליטמא ר''מ- טמא, לטמא אחרים טהור,

ר"י: לכל טמא. רי''ו ור"ש: לאוכלין טמאין, לכלים טהורין.

והא דר"א: דמשקין טמאין מן התורה. ולא כמו דמשמע מעדות ריב''יו על איל קמצא חגב, ומשקין בי דכן טהור וכשר, ועל משקין בית מטבחיא דכן. שמשמע דטומאה דרבנן, ולכך שם לא גזרו,

הניחא לשמואל כן מלטמא אחרים, אבל הן עצמן טמאין וכר''א.

אלא לרב דכן ממש מא"ל,

ואין לומר דר"א כר"מ רק על שאין מטמא אחרים אבל הם עצמן אין טמאין.

א. הא כדבריו קאמר דנפישי, ב. והא וכן קתני! קשיא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום