פסחים דף יג עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר"נ מרב הלכה כר"י דתולין כל חמש ושורפין בתחילת שש.

ולא כר"מ: דהלכה כמותו בסתם, דכאן סתם,

כר''ג: דכל שעה שמותר לאכול כהן בתרומה מאכיל ישראל בחולין

ולא כר"ג: מצד מכריע דטעם עצמו אמר ולא שהכריע,

ב. הלכה כראב"י איש ברתותא שי"ד שחל להיות בשבת - מבערין הכל מלפני השבת, ושורפין תרומות טמאות תלויות וטהורות, ומשיירין מן הטהורות מזון ב' סעודות כדי לאכול עד ד' שעות.

ולא חשש שימצאו לטהורות חולין - דכבר בקשו ולא מצאו

ולא חייש שיבוא ממקום אחר - כמו שלא חוששים שיבוא אליהו ויטהרם

ואין לומר דדווקא לאליהו לא חוששים שכבר מובטח לישראל שאין אליהו בא בער''ש ובעיו''ט מפני הטורח.

ואעפ"כ לא זזו משם עד שקבעו הלכה כראב"י, ובסתם היינו אף לאכול,

ודחה ר"פ: דאפשר דדווקא לענין לבער.

רבי סבר לדר"נ דהלכה כר"י: וכמעשה באחד שהפקיד דיסקיא חמץ אצל יוחנן חקוקאה. ונקבוה עכברים וחמץ מבצבץ ויוצא, כל שעה

רבי א"ל: להמתין, עד שעה חמישית שא"ל: צא ומוכרה בשוק לנכרים וכר"י.

ורב יוסף רצה לדחותו, שיתכן דא"ל למכור לישראל וכר"מ.

שלא לקח לעצמו משום חשד,

דגבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ולא לעצמן.

גבאי תמחוי - מוכרין לאחרים ולא לעצמן 'והייתם נקים מה' ומישראל'.

רב יוסף: שמעתא דרבי כרשב"ג. דהמפקיד פירות אצל חבירו, אף הן אבודין לא יגע בהן. ולרשב"ג: מוכרן בב"ד מפני השבת אבידה.

ודחאו אביי מדרי"ו: דהכל מודים דביותר מכדי חסרונן מוכרן בב"ד וכ"ש הא דפסידי לגמרי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום