תענית דף לא עמוד א

פרק רביעי

ביוה"כ- שיש בו סליחה ומחילה, וניתנו בו לוחות האחרונות.

ט"ו באב א. שמואל: הותרו שבטים לבוא זה בזה.'זה הדבר בדור זה

ב. ר"נ: שהותר שבט בנימין בקהל, איש ממנו ולא מבנינו

ג. רי"ו: שכלו מתי מדבר. והיה דבור עם משה וידבר ה' אלי,

ד. עולא: ביטל הושע בן אלה שומרים דירבעם, שלא יעלו לרגל,

ה. רב מתנה: נתנו הרוגי ביתר לקבורה. ותקנו הטוב שלא הסריחו, והמטיב שנתנו לקבורה

ו. רבה ורב יוסף: פסקו לכרות עצים למערכה, תשש כוח חמה, ואינן יבשין.

מכאן ואילך, דמוסיף ת"ת בלילה יוסיף, ודלא מוסיף -תקברו אמו

ת"ר: בת מלך שואלת מבת כה"ג, והיא בת סגן, והיא מבת משוח מלחמה, והיא מבת כהן, וישראל זה מזה,

כל הכלים טעונין טבילה אפילו מקופלין בקופסא.

וחולות בכרמים, מי שאין לו אשה פונה שם.

ת"ר: יפיפיות אומרות- תנו עיניכם ליופי,

מיוחסות - למשפחה, מכוערות - קחו לשום שמים,

מר"א: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בג"ע,

וכל אחד מראה באצבעו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום