לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

תענית דף כח עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. באחד בטבת לא היה מעמד שהיה בו הלל מוסף ועצים

הלל דוחה שלו שחרית ומוסף דוחה אחרים וכ''ש שלו,

רבי יוסי: מוסף דוחה שלו, ולא אחרים מנחה ונעילה

ובאחד בניסן היה מעמד בשחרית, שהלל דר''ח רק מנהג,

דרשב"י: יחיד גומר הלל -ח"י יום בשנה- שמונת ימי החג,

ושמונת ימי חנוכה, ויו"ט דפסח, ויו"ט דעצרת.

ובגולה כ"א יום -שנוסף י''ט שני דפסח ועצרת,

רב: ראה שקוראים בבבל הלל בר"ח רצה להפסיקם,

אחר שראה שמדלגים אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם.

תנא: יחיד א''צ להתחיל הלל בר''ח, ואם התחיל - גומר.

ב. בשבעה עשר בתמוז.

נשתברו הלוחות- דבו' סיון נתנה תורה ולר' יוסי בז'.

לכו''ע: בז' עלה מ' יום, וירד בי''ז ושברם.

בטל התמיד- גמרא.

הובקעה העיר- בבית שני, אבל בראשון כתיב בתשעה לחודש

שרף אפוסטמוס את התורה - גמרא.

הועמד צלם בהיכל 'ומעת הוסר התמיד בי''ז -ולתת שקוץ שמם'.

והך: דשקוצים משמם - רבא: תרי הוו- ונפל חד ושבר יד חברו

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום