תענית דף כח עמוד ב
פרק רביעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
א. באחד בטבת לא היה מעמד שהיה בו הלל מוסף ועצים
הלל דוחה שלו שחרית ומוסף דוחה אחרים וכ''ש שלו,
רבי יוסי: מוסף דוחה שלו, ולא אחרים מנחה ונעילה
ובאחד בניסן היה מעמד בשחרית, שהלל דר''ח רק מנהג,
דרשב"י: יחיד גומר הלל -ח"י יום בשנה- שמונת ימי החג,
ושמונת ימי חנוכה, ויו"ט דפסח, ויו"ט דעצרת.
ובגולה כ"א יום -שנוסף י''ט שני דפסח ועצרת,
רב: ראה שקוראים בבבל הלל בר"ח רצה להפסיקם,
אחר שראה שמדלגים אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם.
תנא: יחיד א''צ להתחיל הלל בר''ח, ואם התחיל - גומר.
ב. בשבעה עשר בתמוז.
נשתברו הלוחות- דבו' סיון נתנה תורה ולר' יוסי בז'.
לכו''ע: בז' עלה מ' יום, וירד בי''ז ושברם.
בטל התמיד- גמרא.
הובקעה העיר- בבית שני, אבל בראשון כתיב בתשעה לחודש
שרף אפוסטמוס את התורה - גמרא.
הועמד צלם בהיכל 'ומעת הוסר התמיד בי''ז -ולתת שקוץ שמם'.
והך: דשקוצים משמם - רבא: תרי הוו- ונפל חד ושבר יד חברו
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום