תענית דף כז עמוד א

פרק רביעי

כ''ד משמרות בארץ ישראל, הגיע זמן חצי משמר עולה לירושלים, וחצי ליריחו שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים.

שמואל: כהנים ולוים וישראלים מעכבין את הקרבן. במעמדם

במתניתא רשב"א: כהנים ולוים וכלי שיר מעכבין את הקרבן.

וחלקו: אי עיקר שירה בפה, או בכלי ומעכב

רב: א. משה תיקן לישראל שמונה משמרות. ד' מאלעזר וד' מאיתמר.

ב. שמואל העמידן על ט"ז,

ג. דוד העמידן על כ"ד,

והך: דדוד ושמואל העמידום על כ"ד היינו דשניהם הועילו

ותנאי היא דיש החולק שכבר אצל משה היו ח' מאלעזר וח' מאיתמר, ואח''כ הוסיפו שמונה לאלעזר כשרבו.

ד. שינוי רביעי בית שני: ארבעה משמרות עלו מהגולה: ידעיה, חרים, פשחור, ואימר. שהשאר נשארו ונביאים שביניהם חלקום והעמידום על כ''ד.

בללום ונתנום בקלפי, נטל ידעיה חלקו וחלק חבריו – שש,

וכן: חרים, פשחור, וכן אימר.

והתנו שאפי' יהויריב ראש משמרת עולה - טפל לידעיה.

מעמד מתפללין שיתקבל הקרבן,

משמר מתכנסין בבית הכנסת, ומתענים כולם

בשני על יורדי הים, בשלישי על הולכי מדברות.

ברביעי על אסכרא, בחמישי על עוברות ומניקות,

ולא בער"ש - מפני כבוד השבת, ק"ו בשבת.

ולא בא' בשבת א. רי"ו: מפני הנוצרים. ב. רשב"נ: שהוא שלישי ליצירה.

ג. ר"ל: שניטלה נשמה יתירה. שניתנה באדם בער"ש,

'שבת וינפש' כיון ששבת וי אבדה נפש.

שהקורבנות מקיימים שמים וארץ, ד'במה אדע כי אירשנה,

אמר אברהם: שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול.

א"ל: לא. דקחה לי עגלה משלשת בזכות הקורבנות, וכשאין ביהמ''ק -כשקוראין סדר הקורבנות ומעלה עליהם כאילו הקריבום לפני, ואני מוחל על כל עונותיהם.

תנא: בראשית בשנים, יהי רקיע - באחד. [ג' פסוקי הן]

בראשית בשנים אפי' דה' פסוקים הן ולא פוחתים מג' פסוקים,

לרב: דולג ולא פוסק דכל פסוק שלא פסקו משה אנו לא פוסקין.

ולשמואל: פוסק, וכדהתיר ר''ח למלמד תשב''ר,

ולא דולג - גזירה משום הנכנסין, והיוצאין.

והך: דפרשה של חמשה ביחיד ולא דולג - לרב שאני בשיש רווח

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום