תענית דף כה עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. רב: בכל יום בת קול אומרת: כל העולם ניזון בשביל חנינא בני,

שדיו בקב חרובים לשבוע.

ג. אשת רחב"ד: רגילה לחמם תנור בער"ש, שיעלה עשן, שהתביישה שאין לה, נכנסה שכנה רעה, נתביישה ועלתה לגגה, נעשה נס ונתמלא תנורה בלחם, אמרה שכנתה הביאי עתר להוציא הלחם,

א"ל: לזה עליתי, תנא: להביא מרדה רצה, שמלומדת בנסים.

ד. א"ל אשתו: עד מתי נצטער, ביקשה שיתפלל, התפלל ויצאה יד ונתנו לו רגל שולחן זהב. וראה בחלומו שעתידים צדיקים אוכלים על שולחן זהב בעל ג' רגלים. והוא על של שני רגלים,

א"ל: נח לך שכולם יאכלו על שולחן שלם? ואנו על שולחן חסר,

א"ל: א"כ בקש שיקחו, ולקחו, וגדול הנס האחרון מהראשון. דגמירי: שנותנים אבל לא לוקחים.

ה. שאל לבתו: בליל שבת למה את עצובה,

א"ל: כלי חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת.

א"ל: בתי, מי שאמר לשמן וידלק, יאמר לחומץ וידלק.

תנא: דלק כל היום, ואף הביאו ממנו אור להבדלה.

ו. רחב''ד: גידל עיזים, וא''ל שמזיקות א"ל א''כ שיאכלום דובים, ואי לא כל אחת תביא לערב דוב בקרניה. וכך היה

והעיזים שהיו לו, אפי' שהיה עני, ושאין מגדלין בהמה דקה בא"י.

שמעשה ועבר אדם על פתח ביתו והניח שם תרנגולין, ומצאתן אשת רחב''ד וא"ל: אל תאכלי מביציהן. והרבו ביצים ותרנגולין, וציערום ומכרן, וקנה בדמיהן עזים. וכשעבר האדם שאבדו ממנו התרנגולין, ואמר לחבירו: כאן הנחתי התרנגולין שלי. שמע רחב"ד וביקשו לסימן ונתן לו ונטל העיזין,

ז. בבית שכנתו איכו לא הגיעו הקורות מצד לצד, וביקשה ממנו

אמר: איכו יגיעו הקורות, והגיעו, עד שבלטו אמה לכאן ולכאן.

וי"א: עשאום סניפין.

פלימו: ראיתי הבית הזה שקירה רחב''ד בתפילתו,

עניותו של רבי אלעזר בן פדת

הקיז דם ולרוב מחסורו אכל שן שום, חלש לבו ונרדם. עלו רבנן לבקרו, ראוהו בוכה וצוחק, ויוצא ניצוץ ממצחו. כשהתעורר שאלוהו ע''ז, א''ל שאלתי להקב''ה עד מתי אצטער בעולם.

וא"ל: נח לך שאהפוך לעולם מתחילתו? אפשר שתיוולד במזל מזונות.

שאלתיו: האם חייתי רוב חיי, א''ל כן, א''ל א''כ איני רוצה, א"ל: בשכר זה אתן לך לעוה''ב י''ג נהרות דשמן אפרסמון טהור, כפרת וחידקל, שתתענג בהם. וכששאלתיו: זה ולא יותר?!

אמר לי: ולחברך מה אתן? אמרתי וכי ממי שאין לו אני מבקש?

הכני במצחי באצבע צרידה, לחדווה וזה הניצוץ.

ה' מעשים נוספים דתענית גשמים

יב. רחב"ח: גזר תענית ולא בא מטר, א"ל: שריב"ל גזר וירד

א"ל: שהוא בן לוי ועדיף. אמרו נכוון דעתנו ונתפלל, ולא בא מטר,

א"ל: כמה עזין פני רקיע, נתכסה בעננים ובא מטר.

יג. לוי: גזר תענית ולא בא מטר,

אמר לפניו: עלית למרום ואינך מרחם על בניך. בא מטר.

אר"א: אל יטיח דברים כלפי מעלה, שאדם גדול לוי הטיח ונצטלע כשקד לפני רבי, – דזה וזה גרמו לו.

יד. רחב''ל: שמע לעננים שאומרים להוריד מטר בעמון ומואב.

אמר לפניו: כשחזרת על כל אומות העולם ולא קיבלו התורה, ועכשיו אתה נותן להם מטר? שיורידו המטר כאן וכך עשו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום