תענית דף כו עמוד ב

פרק רביעי

משנכנס אב ממעטין בשמחה.

שבוע דת"ב - אסור לספר ולכבס. ובחמישי מותר מפני השבת.

ערב ט"ב - לא יאכל שני תבשילין, בשר ויין. רשב"ג: ישנה,

ר"י: מחייב בכפיית המטה, ולא הודו לו חכמים.

רשב"ג: לא היו ימים טובים לישראל כט''ו באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש וטבולין.

וחולות בכרמים, ואומרות: בחור! שא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, אלא במשפחה, שקר החן והבל היפי...

ואומר צאינה וראינה... בעטרה שעטרה לו אמו,

ביום חתנתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין ביהמ"ק,

ה"ק: בג' פרקים נושאים כפיהם בכל תפילה

[שחרית, מנחה, נעילה, וביו''כ ארבע גם במוסף]

לר''מ: יש נשיאת כפיים בשחרית מוסף מנחה נעילה [כמתני']

לר''י: שחרית ומוסף יש, מנחה ונעילה אין.

לר' יוסי: שחרית מוסף ונעילה יש, מנחה אין,

טעם ר''מ: לא נושאים כל יום במנחה שיש שכרות, ובתענית אין.

טעם ר''י: גזרו אטו שאר ימים דשכרות, משא''כ בנעילה

טעם ר' יוסי: במנחה שבכל יום גזרו ולא נעילה

רב: הלכה כר"מ, רי"ו: נהגו כר"מ, רבא: מנהג כר"מ.

ר"נ: הלכה כר' יוסי. וכן הלכה, ומ''מ נו''כ במנחה [דסמוך לשקיעה וכנעילה]

שכור אסור בנשיאת כפים,- נסמך לנזיר שאסור ביין.

ומותר בחרצן דהוקש לשירות,

ומותר במום דהוקש לנזיר דרבנן ולקולא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום