יומא דף סא עמוד ב

פרק חמישי

לרי''ו אשם מצורע ששחטו שלא לשמו לר"מ דיביא אחר ה"נ יביא אחר וישחוט.

ולר"א ור"ש: שממקום שפסק משם הוא מתחיל, כאן אין לו תקנה.

ר"ח: קשיא דהא אתו כתיב אפי' לר"מ]

ת"כ דרי"ו: אשם מצורע שלא לשמו, או שלא נתן לבהונות, צריך אשם אחר להכשירו. ולר"ח צריך ואין לו תקנה.

וכדתניא נזיר ממורט לב"ש: צריך העברת תער,

ולב"ה: אין צריך ואר"א: צריך- ואין לו תקנה.

ופליגא דר"פ: דב"ש ור"א אמרו דבר אחד.

ר"א: דתנן אין לו בוהן יד ובוהן רגל אין לו טהרה עולמית,

ר"א: נותן על מקומו ויוצא. ולר"ש: אם נתן על של שמאל יצא.

'ולקח מדם האשם, 'ונתן', בעצמו של כהן אף לקיחה בעצמו של כהן דכהן מקבל אחד מקבל ביד ליתן לבהונות.

'כי כחטאת האשם הוא' דאשם טעון כלי כחטאת. דכהן שני מקבל בכלי לזרוק למזבח, זה שקבל בכלי בא אצל מזבח. וזה שקיבל ביד בא אצל מצורע.

לר"א ור"ש: כולן מטמאים בגדים, ונשרפין בבית הדשן. וחכ"א: רק האחרון, דגמר בו כפרה.

בעא רבא מר"נ: כמה שעירים משלח?

א"ל: וכי עדרו משלח? ושאני משריפה דלא כתיב 'אתו'.#סב#

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום