עבודה זרה דף סד עמוד ב

פרק חמישי

תנ"ה: בד"א - שירשו, אבל נשתתפו - אסור.

• הדור יתבו ומיבעיא להו: גר תושב מהו שיבטל עבודת כוכבים? דפלח מבטיל, דלא פלח לא מבטיל,

או"ד כל דבר מיני' מבטיל, והאי בר מינו הוא? א"ל ר"נ: מסתברא, דפלח מבטיל, דלא פלח לא מבטיל.

מיתיבי: ישראל שמצא עבודת כוכבים בשוק, עד שלא באתה לידו - אומר לעכו"ם ומבטלה, משבאתה לידו - אינו אומר לעכו"ם ומבטלה,

מפני שאמרו: עכו"ם מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו בין עובדה ובין שאין עובדה; מאי עובדה, ומאי שאינו עובדה?

אילימא אידי ואידי עכו"ם, היינו שלו ושל חבירו! אלא לאו עובדה - עכו"ם, ומאי שאינו עובדה - גר תושב, וש"מ: גר תושב נמי מבטל!

- לא, לעולם אימא לך: אידי ואידי עכו"ם, ודקאמרת: היינו שלו ושל חבירו!

- רישא - זה וזה לפעור וזה וזה למרקוליס, סיפא - זה לפעור וזה למרקוליס.

• מיתיבי: איזהו גר תושב? לר"מ: כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים,

וחכ"א: כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח;

אחרים אומרים: אלו לא באו לכלל גר תושב, אלא איזהו גר תושב? זה גר אוכל נבילות שקבל עליו לקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות;

מייחדין אצלו יין, ואין מפקידין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה ישראל,

אבל מייחדין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ויינו כשמנו.

ולשאר כל דבר - הרי הוא כעכו"ם; ר"ש אומר: יינו יין נסך, ואמ"ל: מותר בשתיה;

- קתני מיהא: ולשאר כל דבריו הרי הוא כעכו"ם, ולכאו' הלכתא למבטל עבודת כוכבים כעכו"ם!

- ודחי' ארנב"י: לא, ליתן רשות ולבטל רשות; וכדתניא: ישראל מומר, משמר שבתו בשוק מבטל רשות,

- שאין משמר שבתו בשוק אין מבטל רשות, מפני שאמרו: ישראל נותן רשות ומבטל רשות,

ובעכו"ם עד שישכור אומר לו: רשותי קנויה לך, רשותי מבוטלת לך - קנה, ואין צריך לזכות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום