עבודה זרה דף סה עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

• ר"י: שלח קרבן לאבידרנא ביום אידם, אמר יודעני בו שלא יקריבו לעכו"ם

והך דאיזהו גר תושב כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עכו"ם - ההיא להחיותו.

והך דרי"ו: גר תושב שעברו עליו י"ב חדש ולא מל, הרי הוא כמין שבעכו"ם - התם כגון שקיבל עליו למול ולא מל.

• רבא הביא קרבן לבר שישך ביום אידם, שאמר: יודעני בו שלא יקריבו לעכו"ם

הלך ומצאו שישוב עד צווארו במי ורדים וזונות ערומות לפניו, א"ל: יש לכם כה"ג לעוה"ב א"ל שלנו עדיפי מהאי

א"ל: וכי יש יותר מכך? א"ל: אתם יש עליכם אימת המלכות אנן לא תהא

א"ל: אני איזה אימת המלכות יש עליו – עד שישב בא שליח המלך וא"ל קום שהמלך צריך לך

כשיצא והלך א"ל: עין המתאווה לראות רעתכם תיעקר ענה רבא אמן ופקעה עינו של בר שישך

• אר"פ: היה לו לענות מהך 'בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר'.

• ארנב"י היה לו לענות מהך: 'עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו'.

א. שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת.

ואע"ג דלא א"ל לעיתותי ערב? ורמינהי: השוכר את הפועל, ולעיתותי ערב אמר לו העבר חבית של יין נסך ממקום למקום - שכרו מותר; טעמא דא"ל לעיתותי ערב אין, כולי יומא לא!

- אביי: כי תנן נמי מתניתין - דאמר לעיתותי ערב תנן.

- רבא: הך מתני' דא"ל העבר לי מאה חביות במאה פרוטות, הא דא"ל העבר לי חבית חבית בפרוטה; וכן חזי' דהשוכר את הפועל וא'ל העבר לי ק' חביות בק' פרוטות, ונמצאת חבית של יין נסך ביניהן שכרו אסור חבית חבית בפרוטה, ונמצאת חבית של יין נסך ביניהן - שכרו מותר.

ב. השוכר את החמור להביא עליה יין נסך - שכרו אסור.

סיפא איצטריכא ליה: שכרה לישב עליה, אף על פי שהניח עכו"ם לגינו עליה - שכרו מותר.

למימרא, דלגין אין בדין השוכר להניח

הא השוכר את החמור - שוכר מניח עליה כסותו ולגינתו ומזונותיו של אותו הדרך, מכאן ואילך חמר מעכב עליו, חמר מניח עליה שעורים ותבן ומזונותיו של אותו היום, מכאן ואילך שוכר מעכב עליו!

- אביי: נהי דלגין דמין הוא שיכול להניח מיהו אם לא הניח אין יכול לנכות משכרו

- והיינו שמצוי לטרוח ולמכור ממקום למקום וחמור דרכו לטרוח ושוכר לא

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום