עבודה זרה דף סז עמוד ב

פרק חמישי

טעמו ולא ממשו - אסור ואין לוקין עליו, ואם ריבה טעם לפגם - מותר.

ולימא: אם נתן טעם לפגם - מותר! הא קמ"ל, דאע"ג דאיכא מילי אחרנייתא דפגמה בהדיה.

והלכתא כלישנא בתרא דר"ל.

אר"כ מדברי כולם נלמד: נותן טעם לפגם - מותר.

א"ל אביי: בשלמא מכולהו לחיי, אלא דר"ל אמרו קאמר, וליה לא סבירא ליה.

מכלל דאיכא למ"ד נותן טעם לפגם - אסור? והך דר"מ אחד נותן טעם לפגם ואחד נותן טעם לשבח - אסור,

ולר"ש: לשבח - אסור, ולפגם - מותר.

טעמא דר"מ: גמר מגיעולי עכו''ם שאסור אף דלאו נותן טעם לפגם?

ואידך כדר"ה בדר"ח: אסרה תורה רק קדירה בת יומה, דלא לפגם הוא.

ואידך? קדירה בת יומה גם אי אפשר דלא פגמה פורתא.

טעמא דר"ש: ד'לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך' הראויה לגר קרויה נבלה שאין ראויה לגר אינה קרויה נבלה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום