עבודה זרה דף סח עמוד ב

פרק חמישי

וא"א דהך כדשני עולא לר"ח: כשהשביח ולבסוף פגם, דהא תני נפל של תרומה תחילה לכו"ע אסור

- אלא ש''מ בפגם מעיקרא מחלוקת, ש"מ.

איצטריך סיפא דקמ"ל בפוגם מעיקרא מחלוקת

ואיצטריך מציעתא דהשביח ולבסוף פגם – לכו"ע אסור.

ואיצטריך רישא לר'ש וה'ק רבנן לר'ש: עיסה זו ראויה להחמיץ בב' שעות, ואיסור הוא שגרם לה להחמיץ בשעה אחת

ולר"ש כשהשביחו - שניהם השביחו, כשפגמו - שניהם פגמו.

ולא מצטרף ההיתר לאיסור ד לר"ש אפי' שני איסורים לא מיצטרפי

דתנן: הערלה וכלאי הכרם מצטרפין, ר"ש אומר: אין מצטרפין.

ואמרו רבנן לפני ר"ש דס"ל דנ"ט לפגם אסור וא"ל ר"ש דבעלמא ס'ל מותר והכא חידוש הוא דאפי' דמימאס ובדילי אינשי ממנו אסר, הלכך נט"ל גם אסור.

א"ל רבנן לר"ש: אלא מעתה ליטמא לח ויבש אלמה תנן: מטמאין לחים ואין מטמאין יבשים!

ודחאם ולטעמיך, שכבת זרע תטמא לח ויבש, אלמה תנן: מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין!

- אלא בהכרח ד'שכבת זרע' - בראויה להזריע, ה"נ 'במותם'- כעין מותם.

ואין להקשות דאינו מאוס שהרי עולה על שולחן מלכים דה"מ בעכבר השדה אבל עכבר העיר[מאוס].

• רבא, הלכתא: נ"ט לפגם - מותר ועכבר בשכר אסור.

ואיני יודע אי מצד דס"ל נ"ט לפגם אסור, ואין הלכה כן,

או דס"ל נ"ט לפגם מותר ועכבר בשכר משביח

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום