עבודה זרה דף סט עמוד ב

פרק חמישי

א. רב יצחק: רישא במטהר חמריו ופועליו לכך,

סיפא אין עם הארץ מקפיד על מגע חבירו.

ב. רבא א''כ גם ברישא נימא כן, אלא רישא בבא להם דרך עקלתון.

וסיפא כיון דאמר להם לכו ואני בא אחריכם, סמכא דעתייהו.

וצריכא בקרון אף שאומר שיפליג בספינה ולא יראוהו ויעשה מה שירצה

וגוי בחנותו- דדווקא בספינה במקום אחר יראוהו אבל בחנות יסגור אחריו הפתח ולא יראו קמ"ל

מרי"ו: מחלוקת בשל סיד, אבל בשל טיט -לכו''ע כדי שיפתח ויגוף ויגוב.

רשב''ג לחכמים, והלא בטיט סתומו ניכר מלמעלה ומלמטה;

ואי בסיד, נהי דלמעלה לא ידיע, למטה ידיע.

ורבנן- א. כיון דמלמעלה לא ידיע, לא מסיק אדעתיה דאפיך וחזי ליה; ב. זימנין דחלים.

רבא: הלכה כרשב"ג הואיל וסתמא כוותיה; דתנן: היה אוכל על השולחן עמו, והניח לגין על השולחן לגין על הדולבקי והניח ויצא

מה שעל השולחן אסור, מה שעל הדולבקי מותר,

ואם אמר לו הוי מזוג ושותה - אף שעל הדולבקי אסור;

חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.

מהו דתימא כולה רשב"ג תני לה,- קמ"ל.

וכי מאחר דקיימ"ל כוותיה דרשב"ג דלא חייש לשתומא, והלכה כר''א: דלא חייש לזיופא, האידנא מאי טעמא לא מותבינן יין ביד גוי?

משום שייכא. [שיוציא מנקב קטן העשוי להוצאת הריח]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום