בבא בתרא דף קכג עמוד א
פרק שמיני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ת"ר: לתת לו פי שנים - פי שנים כאחד.
ולא בכל הנכסים דמה חלקו עם אחד, אף חלקו עם חמשה - פי שנים כאחד.
או לדרך זו: מה חלקו עם אחד, אף חלקו עם ה' - פי שנים בכל הנכסים.
ת"ל: 'והיה ביום הנחילו את בניו', התורה ריבתה נחלה אצל אחין, הא אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון.
ואומר: ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכורה.
ואומר: 'כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף', מה בכורה האמורה ליוסף, אף בכורה האמורה לדורות - פי שנים כאחד.
ואומר: 'ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי', וכי בחרבו ובקשתו לקח? והלא כבר נאמר: 'כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני' אלא, 'חרבי' זו תפלה 'קשתי' זו בקשה.
הך ואומר' לאו לריב"ב אתא ד'ובני ראובן בכור ישראל' וגמרי' בכורה מבכורתו דהא 'והבכורה ליוסף',
ויוסף גופיה פי שנים היה ד'ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך'.
ר"פ לאביי אימא: דקל בעלמא. - א"ל, עליך אמר קרא: אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי.
מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף?
משל לבעה"ב שגדל יתום בתוך ביתו, לימים העשיר אותו יתום ואמר: אהניהו לבעל הבית מנכסי. א"ל: ואי לאו דחטא ראובן, לא מהני ליוסף ולא מדעם.
אלא ר' יונתן רבך לא כך אמר: ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, ד'אלה תולדות יעקב יוסף', אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה ברחל החזירה הקב"ה לה.
קדמתה לאה ברחמים ד'ועיני לאה רכות', לא רכות ממש דבגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב אשר איננה טהורה בגנות צדיקים דיבר? אלא ר"א: שמתנותיה ארוכות גדולות כהונה לויה ומלכות.
רב אמר: לעולם רכות ממש, ושבח הוא לה, שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לרבקה, שתי בנות יש ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן, ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו? 'איש תם יושב אוהלים', והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה. והיינו ד'וירא ה' כי שנואה לאה' ראה הקב"ה ששנואין מעשה עשו בפניה 'ויפתח את רחמה'.
צניעות היתה ברחל ד'ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא', והלא בן אחות אביה הוא. אלא, אמר לה: אם תנשאי לי ואמרה לו הן מיהו אבא רמאי הוא ולא יכולת לו, אמר לה: מאי רמאותו אמרה לו יש לי אחות מבוגרת ממני ולא ישיא אותי לפניה,
אמר לה: אחיו אני ברמאות. – עם נבר תתבר ועם עקש תתפל'- ומסר לה סימנין, וכשהביאו את לאה, סברה עכשיו תתבייש אחותי, ומסרה לה הסימנים!!
והיינו ד'ויהי בבקר והנה היא לאה', מכלל דעד השתא לאו לאה היא.
- אלא, מתוך סימנים שמסר לה יעקב לרחל ומסרתה ללאה, לא ידעתם עד אותה השעה
בעא א"ח מרחב''א: בכללן אתה מוצא שבעים, בפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד.
א"ל: תאומה היתה עם דינה, ד'ואת דינה בתו'. א"ל אלא מעתה תאומה היתה עם בנימין? ד'ואת בנימין אחיו בן אמו',
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום