בבא בתרא דף קכב עמוד ב

פרק שמיני

כתיב: 'סרח', וכתיב: 'חרס'. - ר"א: בתחלה פירותיה כחרס, ולבסוף פירותיה מסריחין. וא"ד: בתחלה מסריחין, ולבסוף כחרס.

כלב ד'ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק' - חברון עיר מקלט הואי.

אביי: כפרים ושדות שסביב לעיר חוצה למגרש - ד'ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו'.

אחד הבן ואחד הבת בנחלה,

אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם,

והבנות נזונות מנכסי האב ואינן נזונות מנכסי האם.

רנב"י ה"ק: אחד הבן ואחד הבת נוטלין בראוי כבמוחזק.

קשה: שכבר תנינא: בנות צלפחד נטלו ג' חלקים בנחלה, חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר. ועוד, מאי אלא?

ב. אלא אר"פ ה"ק אחד הבן ואחד הבת נוטלין חלק בבכורה.

קשה שכבר תנינא: ושהיה בכור נוטל שני חלקים. ועוד, מאי אלא?

ג. אלא ר''א: אחד בן בין הבנים ואחד בת בין הבנות, אם אמר יירש כל נכסי דבריו קיימין. וכריב"ב.

ויקשה שכבר אריב"ב: אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין, על מי שאינו ראוי ליורשו - אין דבריו קיימין.

ואין לומר: סתם כריב"ב,- הא מחלוקת ואח"כ סתם הוא דאין הלכה כסתם

ועוד, מאי אלא?

ד. אלא מבר"א אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם ובנכסי האב, אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב, ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום