בבא בתרא דף קלג עמוד א

פרק שמיני

סבר רבינא תוכל לגבות כתובתה רק מאותו הדקל

א"ר יימר מתוך שיורדת לדקל יורד גם לכל הנכסים

ומה ששתקה סברה שסברה לטרוף הדקל אח''כ בשומת ב"ד ואח"כ אערער על נכסי הבנים, ודווקא הקרקע דאי נתן לה מטלטלין לא עשאה שותף בין הבנים

ר''ה רואין אם ראוי ליורשו הר"ז כירושה ואי לא נוטלן משום מתנה

ר"נ גנובי גנבא ל"ל אם ברצונך לומר שהלכה כריב''ב תאמר כך. אלא דבא לחלק בין מתנה לירושה ולא לגבי אלמנה

דאי בירושה דאורייתא לקחה כ"ש במתנה דרבנן [אא"כ מתנה]

ונפק"מ כדשלח ראבר"ע שלריב"ב: נכסי לך ואחריך לפלוני ומת הראשון עובר ליורשי ראשון, דלירושה אין הפסק והשכ"מ מתנה ע"מ שכתוב בתורה

מעשה שסבר רב עיליש דשני נמי לוקח,

א"ל רבא דייני חצצתא [לשון פשרה או לשון ביה"ק] והתבייש רב עיליש.

קרא עליו רבא אני ה' בעיתה אחישנה והיינו שמשמים זימנוהו להצילו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום